גז

גַּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gaz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' גַּזִּים; ר' גַּזֵּי־

1. אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר. מולקולות הגז אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית.

   • "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
   • "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".

גיזרון

1. את המילה, הזהה בשפות רבות, טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), ככל הנראה בשל הדרך הייחודית שבה איית את המילה היוונית כאוס, khaos או Chaos, אלת האוויר במיתולוגיה היוונית.

צירופים

• בלון גז
• גז מדמיע
• גז צחוק
• מסכת גז
• נתן גז

תרגום

• אנגלית: Gas‏‏‏‏
• גרמנית: Gas‏‏‏‏
• ספרדית: Gas‏‏‏‏
• ערבית: غاز‏‏‏‏
• פולנית: Gaz‏‏‏‏
• צרפתית: Gaz‏‏‏‏

ראו גם

• מוצק
• נוזל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גז

גָּז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גז
שורש וגזרה	ג־ו־ז
בניין	קל; נחי ע"ו

1. נעלם. היה כלא היה.

   • "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".

גיזרון

1. ייתכן שהשורש נגזר מגַּז במשמעות המוזכרת למעלה. נעלם כפי שהנוזל מתאדה, הופך לגז ונעלם מעינינו.

מילים נרדפות

• נגוז

ראו גם

• פוף!

גֵּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gez
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

גז פרוש על רחבת אספלט

1. כינוי לצֶמֶר של בָּקָר, אחרי שהוא נגזז מגופם.

   • "חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנ, עמוד א)

ראו גם

• פרווה
• צֶמֶר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גז