מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נִסָּה לִתְפֹּּס וּלְעִתִּים אַף לִפְגֹּעַ.
- דָּבַק, לא סָר.
- [מליצה] בָּא אַחֲרֵי־.
- ”גַּלֵּי הָאֹקְיָנוֹס שָׁטְפוּ בִּגְבוּרָה\ גַּל רָדַף גָּל –\ וּבְרִגְעֵי נִצְחוֹנִי הַגָּדוֹל הֱקִיצוֹתִי\ וַאֲנִי עוֹד עֶבֶד!“ (געגועים, מאת חיים הררי, בפרויקט בן יהודה)
- הָיָה לָהוּט לְהַשִּׂיג דָּבָר.
- "אֵין סָפֵק: כְּשָׂם שֶׁהָיָה הָאִישׁ חִידָה, כֵּן הָיָה דְּמוּת מוֹפֵת. מֵעוֹלָם לֹא רָדַף תְּהִלָּה, פִּרְסוּם וְכֶסֶף, וְגַם כְּשֶׁבָּחֲרוּ בּוֹ כְּרָאוּי לִפְרַס נוֹבֵל לֹא יָצָא מִגִּדְרוֹ" מתוך ידיעה ב'מעריב', 27 בדצמבר 1989; פורסמה לאחר מותו של סמואל בקט
- פועל מקראי. השורש משותף גם לארמית: רְדַף, וגם לערבית: رَدِفَ (קרי: רַדִפַ) - בא בעקבות־. במקרא רדף את־ וגם רדף אחר־
- בִּקֵּשׁ לְהִתְקָרֵב, בִּקֵש לִזְכּוֹת בְּקִרְבַת-
- "נְעָרוֹת בְּעֶצֶם פְּרִיחָתָן, שֶׁפִּיּוֹתֵיהֶן מְכוּסִים שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אוֹדֶם צַעֲקָנִי, וְהַבַּחוּרִים מְרַדְּפִים אֶת הַנְּעָרוֹת" מתוך "1984", עמוד 68; תרגום: ג. אריוך
מן המקרא. נרדף אל רָדַף.
