פרדס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] פַּרְדֵּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרדס
הגייה* pardes
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' פַּרְדֵּסִים; פַּרְדֵּס־, ר' פַּרְדְּסֵי־[1]
עץ מנדרינות בפרדס
"הפרדס", ציורו של קאמי פיסארו
  1. מטע שבו מגדלים עצי הדר.
    • סייעתי לאבי בקטיפת תפוזים בפרדס המשפחתי.
    • "בכל מאמצי כחותיו הוא חתר וחפש את מקור העושר, עד שהלה נגלה לפניו בתמונת פרדס אתרוגים" ("תחת האתרוג", נחמה פוחצ'בסקי)
  2. במקרא ובתלמוד מטע (לאו דווקא של עצי הדר).
    • "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת ב, ה)
    • "וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה" (נחמיה ב, ח)
    • "אמר רב: לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין, אבל שומרי גיתות וערימות - אוכלין מן התורה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צג, עמוד א)
  3. יהדות תורת הנסתר.
    • "הוּא נִכְנַס אֶל גִּנְזֵי הַפַּרְדֵּס וּבְיָדוֹ לַפִּידוֹ – / וַחֲמִשִּׁים לַפַּרְדֵּס שְׁעָרִים, / וּבְכֹל נְתִיבוֹתָיו חַתְחַתִּים: תְּהוֹמֵי תְהוֹמוֹת / וְהַרְרֵי הָרִים" ("הציץ ומת", חיים נחמן ביאליק)
    • "תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף יד, עמוד ב)

[עריכה] גיזרון

  • מפרסית עתיקה: pairi-daēza (גן סגור)[2]. המילה משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַוְס, ערבית), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית), pardisa (מנדעית).
  • בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כראשי תיבות של פשט, רמז, דרש, סוד.

[עריכה] תרגום

מטע (לאו דווקא של עצי הדר):

  • הולנדית: boomgaard‏‏‏‏
  • ספרדית: huerta‏‏‏‏
  • צרפתית: verger‏‏‏‏
  • תורכית: bostan‏‏‏‏

תורת הסוד היהודית:

  • אנגלית: Pardes‏‏‏‏

[עריכה] הידעת?

  • מקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס. המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה[3].
  • המילה פַּרְדֵּס במובנה השלישי נדרשה בידי ר' יצחק לוריא באופן הבא: פשט, רמז, דרש, סוד (פרד"ס).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדסים

[עריכה] הערות שוליים

  1.   כל הנטיות רלוונטיות רק לשני הפירושים הראשונים. המשמעות של "תורת הנסתר" מצויה בצורת היחיד בלבד.
  2.   המילה הפרסית נמצאה באווסטה, קובץ הטקסטים העתיק שמקודש לזרואסטריות. המילה הנדונה מתוארכת לתקופת הממלכה האחמנית, היא תקופתו של נחמיה. ראו:
    קוטשר, יחזקאל, "מלים ותולדותיהן", עמ' 22, קריית־ספר, 1974
    Kent, Ronald G., "The Recently Published Old Persian Inscriptions", p. 229, Journal of the American Oriental Society, Volume 51/3, 1931
  3.   Giamatti, Angelo Bartlett, "The Earthly Paradise and the Renaissance Epic", p. 11, Princeton University, 1966
שפות אחרות