פרדס
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] פַּרְדֵּס
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרדס |
| הגייה* | pardes |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' פַּרְדֵּסִים; פַּרְדֵּס־, ר' פַּרְדְּסֵי־[1] |
"הפרדס", ציורו של קאמי פיסארו
- מטע שבו מגדלים עצי הדר.
-
- סייעתי לאבי בקטיפת תפוזים בפרדס המשפחתי.
- "בכל מאמצי כחותיו הוא חתר וחפש את מקור העושר, עד שהלה נגלה לפניו בתמונת פרדס אתרוגים" ("תחת האתרוג", נחמה פוחצ'בסקי)
-
- במקרא ובתלמוד מטע (לאו דווקא של עצי הדר).
-
- "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת ב, ה)
- "וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה" (נחמיה ב, ח)
- "אמר רב: לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין, אבל שומרי גיתות וערימות - אוכלין מן התורה" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צג, עמוד א)
-
- יהדות תורת הנסתר.
-
- "הוּא נִכְנַס אֶל גִּנְזֵי הַפַּרְדֵּס וּבְיָדוֹ לַפִּידוֹ – / וַחֲמִשִּׁים לַפַּרְדֵּס שְׁעָרִים, / וּבְכֹל נְתִיבוֹתָיו חַתְחַתִּים: תְּהוֹמֵי תְהוֹמוֹת / וְהַרְרֵי הָרִים" ("הציץ ומת", חיים נחמן ביאליק)
- "תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא" (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף יד, עמוד ב)
-
[עריכה] גיזרון
- מפרסית עתיקה: pairi-daēza (גן סגור)[2]. המילה משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַוְס, ערבית), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית), pardisa (מנדעית).
- בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כראשי תיבות של פשט, רמז, דרש, סוד.
[עריכה] תרגום
מטע (לאו דווקא של עצי הדר):
|
תורת הסוד היהודית:
- אנגלית: Pardes
[עריכה] הידעת?
- מקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס. המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה[3].
- המילה פַּרְדֵּס במובנה השלישי נדרשה בידי ר' יצחק לוריא באופן הבא: פשט, רמז, דרש, סוד (פרד"ס).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ↑ כל הנטיות רלוונטיות רק לשני הפירושים הראשונים. המשמעות של "תורת הנסתר" מצויה בצורת היחיד בלבד.
- ↑ המילה הפרסית נמצאה באווסטה, קובץ הטקסטים העתיק שמקודש לזרואסטריות. המילה הנדונה מתוארכת לתקופת הממלכה האחמנית, היא תקופתו של נחמיה. ראו:
קוטשר, יחזקאל, "מלים ותולדותיהן", עמ' 22, קריית־ספר, 1974
Kent, Ronald G., "The Recently Published Old Persian Inscriptions", p. 229, Journal of the American Oriental Society, Volume 51/3, 1931 - ↑ Giamatti, Angelo Bartlett, "The Earthly Paradise and the Renaissance Epic", p. 11, Princeton University, 1966