עדר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] עָדַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עדר
שורש וגזרה ע־ד־ר א, שלמים
בניין פָּעַל (קל)
  1. עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.

[עריכה] תרגום



[עריכה] עִדֵּר א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עידר
שורש וגזרה ע־ד־ר א, שלמים
בניין פיעל
  1. עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
    • "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')

[עריכה] תרגום



[עריכה] עִדֵּר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עידר
שורש וגזרה ע־ד־ר ב, שלמים
בניין פיעל
  1. החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
    • "וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר" (מלכים א, ה, ז)

[עריכה] תרגום

  • אנגלית: deprive‏‏‏‏



[עריכה] עֵדֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עדר
הגייה* eder
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר' עֲדָרִים
  1. קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
    • "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד" (שיר השירים ו, ה)
  2. בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
    • "כִּי פָקַד ה' צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ אֶת בֵּית יְהוּדָה" (זכריה י, ג)
  3. בהשאלה, עברית חדשה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.

[עריכה] צירופים

[עריכה] תרגום

  • איטלקית: mandria‏‏‏‏
  • אנגלית: drove‏, herd‏‏‏‏
  • גרמנית: Herde‏‏‏‏