מעדר

מַעְדֵּר (גם: מַעֲדֵר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעדר
הגייה^*	ma'der (גם: ma'ader)
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ד־ר א
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַעְדְּרִים או מַעַדְרִים; מַעְדֵּר־ או מַעֲדֵר־, ר׳ מַעְדְּרֵי־ או מַעַדְרֵי־

לשון המקרא כלי עבודה המשמש בחקלאות לחפירה, לחריצת תלמים לזריעה ולתיחוח. עשוי קת ארוכה, על פי רוב מעץ, ולהב מתכת שטוח וחד המקובע בניצב אליו.
- ”וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן, לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת; וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר, וּלְמִרְמַס שֶׂה.“ (ישעיהו ז, פסוק כה)
- ”מִן הַשֶּׁכֶם עַל הַקַּרְקָע / יַפְרֶה מַעְדֵּר אֶת הַכָּר; / יַפְרֶה אֵלְךָ מִשָּׁמָיִם / בְּאֶגְלֵי מָטָר אֶת הַבָּר!“ (המעדר, מאת אלתר לוין, בפרויקט בן יהודה)
- ”ויאמר אליו הזקן: עורה, למה תישן; קום מעל מיטתך וקח את המעדר בידך וחפרת סביב הגבעת ויבואו המים“ (צדיקים וחסידים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: מעדר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעדרים