נוקד

נוֹקֵד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוקד
הגייה^*	noked
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ק־ד
דרך תצורה	בינוני פועל של בניין קל
נטיות	ר׳ נוֹקְדִים; נוֹקֵד־, ר׳ נוֹקְדֵי־; נ׳ נוֹקֶדֶת או נוֹקְדָה

לשון המקרא רועה צאן, אדם העוסק בגידול או ברעיית צאן.
- ”דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ.“ (עמוס א, פסוק א)
- ”וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק ד)
- בנסיעה לצפת,ראיתי בשולי הדרך נוקדים רועים צאניהם.
- יובלי הנוקד שרעו באחו פעו בלא הפסק.

אבלאית - נְאֲקדִוּם nāqidum , מופיע בכתב- na-gi-du-um ^[1] בהוראת ראש עדרים.
בכתבי אוגרית - נמצאה המילה 𐎐𐎖𐎄 nqd במשמעות: אדם שאחראי על כמה רועים או מנהל של כמה רועים. אפשר לפיכך להניח שגם במקרא המילה "נוקד" אינה מתייחסת לרועה סתם, אלא לבעל תפקיד בכיר שאחראי על ניהול כמה רועים וכמה עדרים^[2].
סורית (פשיטא) - נאקדְ, נאקדֲא, ראו - ܢܩܕ
ערבית - שורש ק-w-ד (ק-וו-ד), ראו - ق و د קשור במשמעויות של נהול , נתוב.

לרוב הפרשנים השם נגזר מכינוי חלק מהצאן כנְקֻדִּים במקרא. וי"מ מדרך הרועים לסמן בנקודות צבע את צאנם לסימן והוא פועל נָקַד כמו נִקֵּד

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 631 𐤊: n-q-d
↑ Schniedewind, William M. and Joel H. Hunt (2007). A Primer on Ugaritic - Language, Culture and Literature, Cambridge University Press, ISBN:9780521879330, p. 28.