להב

לַהַב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	להב
הגייה*	lahav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל-ה-ב
דרך תצורה	יחיד
נטיות	להבי, להבך, להבו, להבנו, להבכם, להבכן, להבם, להבן

1. חלקו של סכין, חרב או כלי חד אחר, מהידית והלאה, המשמש לחיתוך או דקירה.
2. אחת מן הכנפיים במדחף.

   • למסוק הבלאק-הוק יש ארבעה להבים.

סט סכינים, בעלי ידית שחורה ולהב מתכת

מילים נרדפות

• חורפה, חוד (לעתים בשימוש עממי)

תרגום

• אנגלית: blade‏‏‏‏

ראו גם

• נדן, ניצב

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: להב