ברק
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
ברק |
| הגייה* |
barak |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ב־ר־ק |
| דרך תצורה |
משקל קָטָל |
| נטיות |
ר' בְּרָקִים; ס' בְּרַק־, ס"ר בִּרְקֵי־ |
- תופעת טבע, בצורת אור חשמלי החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי.
-
- הברק מופיע לפני הרעם, משום שמהירות האור גבוהה ממהירות הקול.
- "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט, טז) (1)
- זוהַר, נוגַה, אור חזק.
-
- "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" (דברים לב, מא) (2)
- קיימת מקבילה בערבית: بَرْق (בַּרְק), בשתי המשמעויות.
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] קישורים חיצוניים
