אש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים	אֵשׁ - אִשׁ

[עריכה] אֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אש
הגייה*	esh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה (בעבר זו"נ)
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' אִשִּׁים; אֵשׁ־, ר' אִשֵּׁי־

1. תופעה של אור וחום בעת שרפתו של דבר־מה, המתבטאת בלהבה.

   • כאשר הייתי ילד אמי הזהירה אותי מפני משחק באש.
   • "אֵשׁ וְשָׁמַיִם / וְעָפָר וּמַיִם / וּבֵין הַשְּׁנַיִם / יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם" ("פתיחה להספד", ר' יהודה הלוי)
   • "וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (בראשית טו, יז)
   • "והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש" (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה י')

2. בהשאלה ירייה בכלי נשק או לחימה.

   • החיילים פתחו באש עם תחילת ההסתערות.
   • חילופי האש נמשכו זמן רב.
   • הפסקת האש נכנסה לתוקפה לאחר לחימה עזה וממושכת.

3. ספרותי רגש עז (במקרא: בעיקר כעס גדול).

   • "למן אז נדלקה בנפשי אש האהבה ללשון העברית, אש אשר מים רבים של שטף החיים אחרי־כן לא יכלו לכבותה, וזו האהבה ללשון העברית היא שהצילתני מהסכנה שארבה לי על דרכי חיי החדשים" ("החלום ושברו - העידן הראשון", אליעזר בן־יהודה)
   • "וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד" (ירמיהו טו, יד)

[עריכה] גיזרון

1. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אשׁ (ארמית עתיקה), אֶשָּׁא (ארמית מקראית), אִשָּׁא (ארמית גלילית), išt (אוגריתית), išātu (אכדית), eššātā' (סורית), esāt' (אתיופית).

[עריכה] מובאות נוספות

[עריכה] 1

• "וַיַּשְׁקְ הַכִּכָּר נֹגַהּ זָךְ, / וַיַּצֶּת־אֵשׁ בִּירַק הַסְּבָךְ" ("בערב היום", חיים נחמן ביאליק)
• "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, ב)
• "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ב)
• "החלו מעלין בגיזרין לסדר אש המערכה וכי כל העצים כשרים למערכה" (משנה, מסכת תמיד, פרק ב', משנה ג')
• "תנו רבנן: חתכו ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה צלי אש" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ה, עמוד א')

[עריכה] 3

• "יַעֲצֹם אֵשׁ לִבְּךָ וּפָרַץ – הַרְרֵי עֹז וּבָמוֹת עוֹלָם מִלֵּב זֶה יִנָּשֵׂאוּ!" ("הלוויים", שמחה בן־ציון)
• "הוֹי, הֵן בִּלְבָבִי אֵשׁ אַהֲבָה קוֹדַחַת!" ("על הרי וילנא", מרדכי צבי מאנה)
• "גַּם כַּסְפָּם גַּם זְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת ה' וּבְאֵשׁ קִנְאָתוֹ תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ" (צפניה א, יח)
• "לָכֵן שָׁמַע ה' וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל" (תהלים עח, כא)

[עריכה] צירופים

אל תיתן על אש עץ אוד מוצל מאש אין עשן בלי אש אש בוערת בלבו אש וגפרית אש זרה אש חזיתית אש חיה אש צולבת אש קודחת באפו אש תמיד באפס עצים תכבה אש באש ובמים בעדת רשעים יוקדת אש

גלאי אש דם ואש ותמרות עשן המטיר עליו אש וגפרית הפסקת אש חומת אש טבילת אש כהימס דונג מפני אש מכבי אש עורב שהביא אש לקנו על אש קטנה עמוד האש שטח אש תרגיל אש

[עריכה] מילים נרדפות

• אוּר (1)
• זעם, חרון, חרון אף, יקוד, עברה (3)

[עריכה] תרגום

תופעת טבע:

אנגלית: fire‏‏‏‏ אספרנטו: fajro‏‏‏‏ גאורגית: ცეცხლი‏‏‏‏ (הגייה: צֶצחלי) גרמנית: Feuer‏‏‏‏ הולנדית: vuur‏‏‏‏ לטינית: ignis‏‏‏‏

ספרדית: fuego‏‏‏‏ ערבית: نار‏‏‏‏ צרפתית: feu‏‏‏‏ רומנית: foc‏‏‏‏ רוסית: горение‏‏‏‏

ירי:

אנגלית: fire‏‏‏‏ גאורגית: ხანძარი‏‏‏‏ (הגייה: חאנדזארי) גרמנית: Feuer‏‏‏‏ הולנדית: vuur‏‏‏‏ ספרדית: fuego‏‏‏‏

ערבית: نار‏‏‏‏ צרפתית: feu‏‏‏‏ רומנית: foc‏‏‏‏ רוסית: горение‏‏‏‏

רגש עז:

אנגלית: passion‏‏‏‏ אספרנטו: pasio‏‏‏‏ גרמנית: Passion‏‏‏‏

ערבית: نار‏‏‏‏ רומנית: pasiune‏‏‏‏

[עריכה] הידעת?

• כיום משמשת המילה במין נקבה, אך במקרא היא משמשת גם במין זכר. ביטויים כגון "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן" (במדבר כא, כח) ניצבים לצד ביטויים מקבילים כגון "כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן" (ירמיהו מח, מה). כמו כן יש מקרים שבהם משמשת המילה באותו פסוק הן במין זכר הן במין נקבה: "וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי" (ירמיהו כ, ט).

[עריכה] ראו גם

• א"ש

קטגוריית אש

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] אִשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איש
הגייה*	ish
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. בלשון המקרא יֵשׁ, קיים.

   • "וַתֹּאמֶר חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם אִשׁ לְהֵמִין וּלְהַשְׂמִיל מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב, יד, יט)
   • "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה" (מיכה ו, י)
   • "אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח" (משלי יח, כד)

[עריכה] גיזרון

1. צורת משנה של המילה העברית יֵשׁ אשר נוצרה כנראה בהשפעת מילים זרות: أَيْسَ (ais', ערבית), iṯ (אוגריתית), אִית (ארמית).

[עריכה] פרשנים מפרשים

• מצודת דוד: "אם אש - אם יש".
• מצודת ציון: "אש - הוא כמו יש".
• רלב"ג: "אם אש - פירשו בו אם יש".
• רד"ק: "אם איש - אש חסר יו"ד והוא כמשמעו וי"ת אם אית כמו היש".
• רש"י: "אם אש - כמו אם יש כמו היש".

[עריכה] מילים נרדפות

• יש

[עריכה] ניגודים

• אין

[עריכה] תרגום

איטלקית: ci sono‏, c'è‏‏‏‏ אנגלית: there are‏, there is‏‏‏‏ גרמנית: es gibt‏‏‏‏

ספרדית: hay‏‏‏‏ ערבית: هناك‏‏‏‏ צרפתית: il y a‏‏‏‏

[עריכה] ראו גם

• הווה