סכין
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] סַכִּין
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סכין |
| הגייה* | sakin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | ס־כ־ן א |
| דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
| נטיות | ר' סַכִּינִים; סַכִּין־, ר' סַכִּינֵי־ |
- מכשיר חד לחיתוך, עשוי להב מתכת וידית לאחיזה. במטבח משמש לחיתוך או למריחה.
-
- סכין ביד קטנה - סכנה.
- לרגל האירוע הקרב קנינו מערכת סכו"ם (סכין, כף ומזלג) חדשה.
- רבים מפחדים להחזיק ביד סכין חדה מדי.
- "הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה - משעת גמר מלאכתן, ומאימתי גמר מלאכתן?" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד א')
-
- כינוי לכף הקדמית של הדחפור.
-
- "אתה בא עם הפינה של הסכין, נותן לחיצה קטנה, והופה, הדלת נתלשת. מטען? אני אפילו לא מרגיש אותו." (ד', מפעיל D9, מתוך: "עד עפר", צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, "ידיעות אחרונות")
-
[עריכה] גיזרון
- מילה מקראית: "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה" (משלי כג ב).
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] צירופים
[עריכה] תרגום
[עריכה] ראו גם
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | היעדר בטיחות |
| גזרה | גזרת שלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | |
השורש ס־כ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ס־כ־ן | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | |||||
| נִפְעַל | |||||
| הִפְעִיל | |||||
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
| פִּעֵל | סִכֵּן | מְסַכֵּן | יְסַכֵּן | סַכֵּן | לְסַכֵּן |
| פֻּעַל | סֻכַּן | מְסֻכָּן | יְסֻכַּן | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִסְתַּכֵּן | מִסְתַּכֵּן | יִסְתַּכֵּן | הִסְתַּכֵּן | להִסְתַּכֵּן |