אויב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוֹיֵב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אויב
הגייה* oyev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' אויבים, נ"ר אויבות; אויב־, ר' אויבי־, נ"ר אויבות־
  1. לשון המקרא שונא, צר, אדם או גוף עוין, הרוצה ברעתו של המושא.
    • "בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך." (משלי כד יז).
    • "שמור את חבריך קרובים – ואת אויביך קרובים עוד יותר".

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: foe‏, enemy‏‏‏‏