חלוני

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 חִלּוֹנִי 1.1 גיזרון 1.2 נגזרות 1.3 מילים נרדפות 1.4 ניגודים 1.5 תרגום 1.6 קישורים חיצוניים 1.7 הערות שוליים 1.8 נטיות הפעלים

[עריכה] חִלּוֹנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חילוני
הגייה*	khiloni
חלק דיבר	שם־עצם ושם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־ל־ל ב, ח־ל־ן (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות	ר' חִלּוֹנִים או חִלּונִיִּים; נ' חִלּוֹנִית, נ"ר חִלּוֹנִיּוֹת

1. אדם שאינו מקיים את הוראותיה או מצוותיה של דת כלשהי.

   • חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.

2. שאיננו קשור לדת.
3. בלשון חז"ל זר, שאיננו כוהן.

   • "אמ' ר' שמואל בר נחמן: לכהן גבור שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חלוני אחד. א' לו: אלך עמך בדרך. אמ' לו: בני, כהן אני ובדרך אני הולך ואין דרכי להלך בין הקברות..." (ויקרא רבה, קדושים, פרשה כד, סימן ז)

[עריכה] גיזרון

• המילה הארמית "חילוני" (חִילוֹנַי או חִלּוֹנַי) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים ובארמית הגלילית בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן (חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס^[1] מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ) והן הדיסימילציה שבאה בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי.

המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה). הקריאה חִלּוֹנִי מבוססת על ההשערה שהצורה כאן עברית מעיקרה, גם אם נשאלה מהארמית, אך ייתכן שאין זו אלא המילה הארמית חִלּוֹנַי עצמה המשובצת בטקסט העברי. מאחר שכתבי היד אינם מנוקדים, אין לומר דבר בוודאות בעניין זה.

יוסף קלוזנר הציע לגזור משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנִי את הצורה חֻלּוֹנִי, בהוראת "שאיננו קשור לדת", על דרך עִירוֹנִי מן עִיר וכיו"ב. הוא הקפיד בכתביו על הניקוד חֻלּוֹנִי ואף הביע במפורש את הסתייגותו מהצורה חִלּוֹנִי שהחלה להשתרש.^[2] עם זאת, רוב הכותבים העדיפו את הצורה השנייה, המבוססת כאמור על קריאה משוערת בציטוט מויקרא רבה, ואף היה מי שהצדיק אותה כצורה המשקפת התפתחות טבעית בלשון.^[3]

[עריכה] נגזרות

• חילוניות
• ח־ל־ן.

[עריכה] מילים נרדפות

• חופשי (1)
• זר (3)

[עריכה] ניגודים

• חרדי (1)
• כוהן (3)

[עריכה] תרגום

•   1.    אנגלית: non-religious‏, secular‏‏‏‏; יידיש: וועלטליכער‏‏‏‏ (הגייה: veltliher); סעקולאַר‏‏‏‏ (הגייה: sekular); פֿרײַער‏‏‏‏ (הגייה: frayer)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: חילונים

[עריכה] הערות שוליים

1. ↑ בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים תשנ"ד, עמ' 164
2. ↑ ‏יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב 1957, עמ' 191.
3. ↑ ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשכ"ה, עמ' 100.