חלוני
תוכן עניינים |
[עריכה] חִלּוֹנִי
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חילוני |
| הגייה* | khiloni |
| חלק דיבר | שם־עצם ושם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ל־ל ב, ח־ל־ן (גזור שם) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר' חִלּוֹנִים או חִלּונִיִּים; נ' חִלּוֹנִית, נ"ר חִלּוֹנִיּוֹת |
- אדם שאינו מקיים את הוראותיה או מצוותיה של דת כלשהי.
-
- חלק מהתושבים החילוניים בישראל מתלוננים לעתים כי חוקי המדינה כופים אותם לשמור מצוות.
-
- שאיננו קשור לדת.
- לשון חז"ל זר, שאיננו כוהן.
-
- "אמ' ר' שמואל בר נחמן: לכהן גבור שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חלוני אחד. א' לו: אלך עמך בדרך. אמ' לו: בני, כהן אני ובדרך אני הולך ואין דרכי להלך בין הקברות..." (ויקרא רבה, קדושים, פרשה כד, סימן ז)
-
[עריכה] גיזרון
המילה הארמית־יהודית חִלּוֹנַי (גם חִילוֹנַי, בחילופי הגזרות ע"ע/ע"ו) מתועדת בארמית של תרגומי המקרא הארץ ישראליים ובארמית הגלילית בהוראת "זר, שאיננו כוהן". היא נגזרה משם העצם חֹל בסיומת התואר ־וֹנַי. מניחים שהצורה חִלּוֹנַי התהוותה כתוצאה מדיסימילציה מהצורה המקורית *חֻלּוֹנַי, והשווּ חִיצוֹן מן *חוּצוֹן (חוּץ + ־וֹן). על אף שהמילה איננה מתועדת בלשון התנאים, גרוס[1] מעריך שהמילה נוצרה עוד בתקופה שהעברית והארמית היו שתיהן מדוברות בפי יהודי ארץ ישראל, ושהיא משקפת "יצירה ארמית־עברית", כלשונו. לדבריו, הן תנועת החולם שבסיומת (בארמית היינו מצפים לקמץ), הן בידול התנועות שבא בעקבותיה אופייניים יותר ללשון חז"ל, ונראה שגם הבסיס חֹל שממנו נגזרה המילה הוא עברי. המילה נקרית פעם אחת בטקסט עברי בלשונם של אמוראי ארץ ישראל, בציטוט לעיל מויקרא רבה (מאה 5-6 לספירה).
בעברית החדשה החליפה המילה את הסיומת הארמית ־וֹנַי במקבילתה העברית ־וֹנִי, וכך קיבלה צורה עברית אופיינית יותר: חִלּוֹנִי. בצורתה זו החלה המילה לשמש במשמעות המודרנית של "שאיננו קשור לדת". לצדה של חִלּוֹנִי התקיימה במשך תקופה מסוימת גם צורת המשנה חֻלּוֹנִי, שנוצרה בעברית החדשה. יוסף קלוזנר הטיף לדבוק בניקוד זה, התואם את נטיית השם חֹל (לדוגמה: חֻלִּין), וראה בצורה חִלּוֹנִי שיבוש.[2] אחרים ציינו שבידול התנועות שהתרחש במילה הארמית רגיל בעברית, וטענו שדווקא הצורה חֻלּוֹנִי זרה לרוח השפה.[3]. הצורה חֻלּוֹנִי נעלמה בסופו של דבר.
[עריכה] נגזרות
[עריכה] מילים נרדפות
[עריכה] ניגודים
[עריכה] תרגום
- 1. אנגלית: non-religious, secular; יידיש: וועלטליכער (הגייה: veltliher); סעקולאַר (הגייה: sekular); פֿרײַער (הגייה: frayer)
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ↑ בן-ציון גרוס, המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים, ירושלים, תשנ"ד, עמ' 164
- ↑ יוסף קלוזנר, העברית החדשה ובעיותיה, תל אביב, 1957, עמ' 191.
- ↑ ראו למשל: יחזקאל קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 100.
השורש ח־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים.
[עריכה] נטיות הפעלים
| ח־ל־ל ב | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| נִפְעַל | נִחַל | נִחָל | יַחֵל | הַחֵל | לְהַחֵל |
| הִפְעִיל | הֵחֵל | מֵחֵל | יַחֵל | הַחֵל | לְהַחֵל |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | חִלֵּל | מְחַלֵּל | יְחַלֵּל | חַלֵּל | לְחַלֵּל |
| פֻּעַל | חֻלַּל | מְחֻלָּל | יְחֻלַּל | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְחַלֵּל | מִתְחַלֵּל | יִתְחַלֵּל | הִתְחַלֵּל | לְהִתְחַלֵּל |