דת

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דת
הגייה^*	dat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' דָּתוֹת; דַּת־, ר' דָּתוֹת־ גם דָּתֵי־

מערכת האמונות, מצוות, החוקים והמנהגים שעל פיהם נוהג מאמין בכוח עליון כלשהו.
- הדת היהודית היא דת מונותאיסטית.
- הנצרות והאסלאם הן דתות הגדולות בעולם.
- "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יוונים" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נו, עמוד ב)
לשון המקרא חוק, מערכת חוקים, צו.
- וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר (מגילת אסתר א, יט)
- יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים (מגילת אסתר ג, ח)

המילה מופיעה בתנ"ך רק בספרים המאוחרים: מגילת אסתר, דניאל ועזרא, שם תמיד במשמעות חוק, וכנראה נשאלה המילה מפרסית. בלשון חז"ל מסגרת המנהגים, המצוות והחוקים של האמונה הישראלית, "יוציא ויתן כתובה מפני שלא ניהג עמה כדת משה וישראל" (תוספתא מסכת כתובות, פרק ז סימן ו), ומכאן גם אמונה בכלל.
מפרסית: duta (חוק).^[1]

אמונה:

חוק:

צורת הסמיכות של "דת" בעברית המודרנית היא עם פתח. במקרא, לעומת זאת, ישנם מופעים עם קמץ:
- "מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ" (אסתר ב׳ – פסוק י״ב)
- "יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ." (אסתר ט׳ – פסוק י״ג)