הכפיש
מראה
הִכְפִּישׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | הכפיש |
שורש וגזרה | כ־פ־שׁ |
בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) כפה, כבש.
- ”וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישָׁנִי בָּאֵפֶר“ (איכה ג, פסוק טז)
- ”בראותו כי הכפישו בעפר את מיטב חלומו והתעללו בחזון חייו.“ (אישים מן המקרא, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: השמיץ ופרסם גנותו ברבים.
- היא עשתה לה שיימינג מתוך שנאה וקנאה היא הכפישה את שמה בתקשורת המקוונת.
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית. המשמעות לא ברורה; רוב המפרשים פירשו ע"פ המילה החז"לית 'כפוש' שהכוונה שרמסו אל תוך האפר.[1] ולפ"ז הוא קרוב לשורש כ־ב־שׁ. אבל אחרים פירשו לכלך, כיסה.[2]
- אוגריתית: 𐎋𐎔𐎘 (כפת') - ארץ, אדמה.[3] אכדית: kāpītu - אדמה סלעית. ערבית: كِبْس (כִּבְּסְ) - אדמה, בוץ. יש שפירשו עפ"ז שההוראה המקורית של השורש היא "אדמה", ו'הכפיש' הוא פועל גזור-שם.[4]
- (2) קיצור של הביטוי "הכפיש בעפר".
מילים נרדפות
[עריכה]- לכלך(2)