כפה

כָּפָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	כפה
שורש וגזרה	כ־פ־ה, ל"ה.
בניין	פָּעַל

1. לשון המקרא הפך, הניח במצב הפוך ממצבו בשימוש רגיל.

   • נתפזר ממנה כקב גחלים, והיה מכבדן לאמה; ובשבת כופין עליהם פסכתר. ופסכתר הייתה כלי גדול, מחזקת לתך; ושתי שרשרות היו בה אחת שהוא מושך בה ויורד ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל. ושלושה דברים הייתה משמשת: כופין אותה על קב גחלים ועל השרץ בשבת... (משנה, מסכת תמיד, פרק ה, משנה ה)

2. לשון חז"ל הכריח; הפעיל כוח, איומים או השפעה בכדי לגרום למישהו לעשות משהו שאינו רוצה בו.

   • המנהל כפה עצמו על הפקידה.
   • כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן אתה מוצא בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קו, עמוד א)

גיזרון

• הפועל מופיע פעם אחת בתנ"ך: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף. (משלי כא, יד)

מילים נרדפות

• הכריח (2)

צרופים

• כפה עליהם הר כגיגית
• כפוי טובה
• כמי שכפאו שד

ראו גם

• כפייה
• כפיון
• נכפה

תרגום

• אנגלית:
  1. turn over‏, invert‏‏‏‏
  2. compel‏, force‏‏‏‏

כִּפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כיפה
הגייה*	kipa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־פ־ה
דרך תצורה
נטיות	ר' כִּפּוֹת

כִּפת קבר רחל.

הקרדינל רישליה חבוש בכפת הקרדינלים.

כיפה בראש ההר.

1. לשון חז"ל חלק מִבנה, גג, שהוא כעין קערה הפוכה או חצי כדור או צורה דומה, שפתחו כלפי מטה.

   • בית המוקד: כיפה, ובית גדול היה ומוקף רובדין של אבן (משנה, מסכת מידות, פרק א, משנה ז).
   • "מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת" (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פ״א, עמוד ב׳)

2. לפי (1) כיסוי ראש ללא תיתורה, בד"כ מכסה רק חלק מהקרקפת.

   • אבל כיפה של צמר שפיר (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נז, עמוד ב).

3. כל דבר שצורתו דומה לכיפה (1).

   • חבורה ומשפחה כך הם דומים לכפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מרועעת. (בראשית רבה, ויחי, פרשה ק, סימן ז).

4. בטופוגרפיה, מקרה פרטי של (3) גבעה או ראש הר שיש להם צורה מעוגלת פחות או יותר, ויש להם שיפועים כלפי מטה בכל היקפם; מופיעה במפה טופוגרפית כעיגול סגור.

גיזרון

• המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא (ופעמיים בביטוי דומה). ברור שמדובר בחלק של צמח, כנראה של עץ. לא ברור אם במובן שמובא לעיל, שהוא לפי לשון חז"ל; בלשון חז"ל גם קשת במבנה.

צרופים

• כיפה אדומה
• כיפה סמויה
• כיפת הרקיע, כיפת השמיים
• מושל בכיפה

מילים נרדפות

• צינוק (1)

תרגומים

• אנגלית:
  1. dome‏‏‏‏
  2. cap‏‏‏‏

• צרפתית:
  1. coupole‏, dôme‏‏‏‏
  2. kipa‏, calotte‏‏‏‏

כַּפָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כפה
הגייה*	kafa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' כַּפוֹת

1. [סלנג] מכה בכף יד פתוחה.

   • הוא קילל אותי, אז הורדתי לו כפה לפנים.

גיזרון

• מערבית: אולי מהמלה كِفَّة (כַּפַה), שמשמעה כף־יד.

מילים נרדפות

• זץ
• סטירה

תרגומים

• אנגלית: slap‏‏‏‏
• צרפתית: gifle‏, baffe‏‏‏‏