ארץ
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
אֶרֶץ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ארץ |
| הגייה* | erets |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר' אֲרָצוֹת; אֶרֶץ־, ר' אַרְצוֹת־; אַרְצִי, אַרְצְךָ, אַרְצֵךְ, אַרְצֵנוּ, אַרְצָם |
- אזור גאוגרפי התחום בגבולות מוסכמים ומאופיין לרוב בקיום פוליטי עצמאי בתוכו.
-
- טיילנו בארצות רבות כשהיינו צעירים.
- "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א)
-
- קרקע, אדמה.
-
- לאחר קרב צמוד הוכרע המתאבק והופל אל הארץ.
- "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן" (בראשית א, יא)
-
- פני האדמה.
-
- "הַיּוֹם טוֹב, לָמָּה נִדְאַג לְיוֹם מָחָר? שְׁתוּ הַיוֹם, מָחָר תְּכַסֵּנוּ אָרֶץ" ("אהבת ציון", אברהם מאפו)
- "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד)
-
- בהשאלה, דת העולם האנושי (להבדיל מזה האלוהי).
-
- "מעיד אני עלי שמים וארץ ונגדה לכל העם הפולני ולכל משפּחות האדמה" ("התבוללות", דוד פרישמן)
- "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תהלים קטו, טז)
- "אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים - כך שבועתך בטלה" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד א')
-
- אסטרונומיה כדור־הארץ; כוכב הלכת השלישי במרחקו מן השמש.
-
- ככל הידוע למחקר, כוכב הלכת ארץ הוא היחיד שבו מתקיימים חיים.
-
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת לשפות רבות: arṣ (אוגריתית), ארץ (פיניקית, מואבית בכתובת מישע), אַרְעָא (ארמית), ארץ (שבאית), erṣetu (אכדית), irṣitu (אשורית), أَرْضٌ (אַרְצֻ'ן, ערבית), rḍ' (ערבית דרומית), ard' (טיגרית).[1]
מובאות נוספות[עריכה]
1[עריכה]
- "כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, מִתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ וְלֹא בָרַח אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת" ("ספר הכוזרי - מאמר ראשון", ר' יהודה הלוי)
- "הוּא לָחַשׁ: אֵין אֶרֶץ לִבְרֹחַ, וּפֹה / לֹא אוּכַל אֶשָּׁאֵר" ("הכושל", זלמן שניאור)
- "עם, אפילו כשיש לו זכויות היסטוריות על איזו ארץ שהיא, חייב לכבוש אותה במו ידיו דוקא; ויש הרבה מיני כבושים של ארצות" ("ארץ ישראל", חיים נחמן ביאליק)
- "ומה טעם פתח בבראשית, משום 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים [...]" (פירוש רש"י לבראשית א, א)
- "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" (בראשית כד, ד)
- "שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד כזיב לא נאכל ולא נעבד" (משנה, מסכת שביעית, פרק ו', משנה א')
- "תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א')
2[עריכה]
- "וְאוֹמֵר וַּמה־לָּךְ טוֹב לְעוֹבֵד אָרֶץ / לְהַקְנוֹת לְאִישׁ שָׂדֶה עֲנִיתִיו צֹנֶה" ("ואומר ומה לך טוב", ר' שמואל הנגיד)
- "מַּעְדֵּר אָחִי, יִגְאַל אֶרֶץ, / עוֹבֵד יָשָׁר יִגְאַל עָם: / אַתָּה, אָחִי, עִם הַמַּעְדֵּר / עַבְדֵי עַמִּי, תִּקְוַת עָם!" ("המעדר", אלתר לוין)
- "חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ" (משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה א')
- "אמר רבי לוי הם קלקלו סילונית שלהם אף המקום שינה להם סידורו של עולם, דרך ארץ המטר יורד והתהום עולה" (בראשית רבה, פרשה ל"ב, סימן ז')
3[עריכה]
- "שֶׁמֶשׁ מַזְהִיר הֵאִיר אֶרֶץ, / יַבְרִיק טַל עַרְבָּיִם; / שִׁיר הָאִכָּר בָּרִיא, רַעֲנָן, / נִשְׁמָע מֵאַפְסָיִם." ("משאת נפשי", מרדכי צבי מאנה)
- "וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא הָעִירָה / וַיִּכְרַע הָאֻמְלָל תַּחְתָּיו כָּרֹעַ, / כִּי אָזַל כֹּחוֹ וַיֶּאֱסֹף רוּחֵהוּ." ("החמור והסוס", יהודה ליב גורדון)
- "עֵת, נִסְתָּר מֵחַמָּתֵךְ קָם הַחֹרֶף / וַיַּעֲבֹר וַיִּרְמֹס וַיֹּאחַז טֶרֶף / וַיְּכַס הָאָרֶץ תַּכְרִיךְ־מֵת וָשֶׁלֶג?" ("חג לאדני", יהודה ליב גורדון)
- "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית א, כט)
- "וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ" (דברי הימים ב, לב, ד)
4[עריכה]
- "ולו גם ירעישו שמים וארץ, ולו גם אעשה מדחה לחפאות עליהם חרפה, הלא טוב לי כי יבושו הורי רגע ולא אמָכר לצמיתות ממכרת עולמים" ("דברים כהויתן", מרדכי דוד ברנדשטטר)
- "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יא)
- "אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים" (קהלת ה, א)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
אזור גאוגרפי:
קרקע:
פני האדמה:
כדור־הארץ:
מידע נוסף[עריכה]
- ביידוע מקבלת המילה את צורת ההפסק, אָרֶץ.
- כאשר דנה המשנה בפסוקים שכללו את המילה "ארץ" בהוראתה השלישית ("פני האדמה") היא החליפה אותה בדרך כלל במילה "קרקע".