דם

ערך זה עוסק בדָם, נוזל בגוף, ובדֹם, אי־תנועה. לערך העוסק בדָמִים, כסף, ראו דמים.

דָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דם
הגייה*	dam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־מ־ם ב
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	דַּם־; ר' דָּמִים, דְּמֵי־

אצבע זבת דם.

1. נוזל חיוני הזורם בְּגוף החי. בכלי הדם והיוצא בעת פציעה.

   • כאשר נפצעתי ירד לי הרבה דם.
   • "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט – פסוק ו)
   • "ארץ טובה שהדבש בעורקיה/ אך דם בנחליה כמים נוזל" (השיר "מרדף" , מילים:ירון לונדון, לחן:נחום היימן)

1. [סלנג] בהשאלה אומץ נועזות ונחישות, נכונות לעשות פעולה נועזת.

   • אתה רואה? זה דם. להסתער על השודד, ולהפיל את אקדחו, זה אומץ במלוא מובן המילה.

גיזרון

• המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית – dāmu; אוגריתית – dm; ארמית־סורית – dǝmā (דְּמָא); ארמית־מנדעית – dma; ערבית – دَمّ (דַםّ) ו־دَم (דַם); געז – dam; טיגרינית, טיגראית, אמהרית – däm ועוד.

צירופים

איש דמים אצלו בדם בדם בדם קר ברית דמים בשר ודם גואל דם דם ואש ותימרות עשן דם המכבים דם התמצית דמו בראשו דם חדש דם חם דם כחול דם נקי דם ענב, דם ענבים דם קר הבחין בין לדם לדם

הדם עלה לו לראש הקיז דם התבוסס בדמו התגולל בדמו זב דם מגואל בדם מצץ את דמו מקפיא דם נקמת דם עד זוב דם עד טיפת הדם האחרונה עקוב מדם קרבת דם רקד על הדם שפיכות דמים שפך דם שתה את דמו שתת דם

מילים נרדפות

• נצח

תרגום

איטלקית: sangue‏‏‏‏ אנגלית: blood‏‏‏‏ גרמנית: Blut‏‏‏‏ ספרדית: sangre‏‏‏‏ ערבית: دم‏‏‏‏ (הגייה: דַם וגם דַםّ) פולנית: krew‏‏‏‏

פורטוגלית: sangue‏‏‏‏ צ'כית: krev‏‏‏‏ צרפתית: sang‏‏‏‏ רומנית: sânge‏‏‏‏ רוסית: кровь‏‏‏‏ תורכית: kan‏‏‏‏

ראו גם

• דימם
• דמים
• וריד
• עורק
• פצע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דם

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דם

השורש דמם ב

השורש ד־מ־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ד־מ־ם ב	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הֻפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פִּעֵל	דִּמֵּם	מְדַמֵּם	יְדַמֵּם	דַּמֵּם	לְדַמֵּם
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-

דֹּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דום
הגייה*	dom
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין	זכר
שורש	ד־מ־ם א
דרך תצורה	מקור של בניין קל
נטיות	דֹּם־; דֻּמּוֹ

1. עמידה ישרה ודרוכה.

   • כאשר נשמעה צפירה ביום הזיכרון עמדנו דום.

2. בשתיקה, מבלי להוציא קול.

   • "הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים" (יחזקאל כד, יז)

צירופים

• דום לב
• נאלם דום
• עמוד דום

ראו גם

• בלאט
• דומי
• חרישית