נדם

נָדַם[עריכה]

קולו נאלם, השתתק.
- ”שִׁירִי הַיָּתוֹם, / זֶה נִגּוּן עַרְבִּי שֶׁנָּדַם – / הִיא תַשְׁמִיעַ, תַּמְשִׁיךְ בְּבֹקֶר-יוֹם“ (תִּקְרְאִי נָא בִּשְׁמִי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם, / שְׂדֵה הַקֶּטֶל נִתְיַתַּם / בַּשָּׂדֶה, חַיָּל בּוֹדֵד יָשׂוּחַ / יְזַמֵּר עִם עֲנָנִים בָּרוּחַ“ (שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם, מאת מיכאיל איסקובסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”מַדּוּעַ זֶה פִּתְאוֹם קוֹלְכֶם נָדַם? / קִרְאוּ, קִרְאוּ! / קִרְאוּ, בְּנֵי חֲמוֹר, שׁוֹטֵי עוֹלָם!“ (שִׁיר יַיִן, מאת לא ידוע, בתרגום יוסף אחאי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "וְהַבַּיִת הַחַם / כֹּה בּוֹדֵד, מְיֻתָּם / גַּם הַשִּׁיר בּוֹ נָדַם..." (כבר עברו השנים, מאת אביהו מדינה)
לשון המקרא חדל, נפסק קיומו.
- ”וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף-יְהוָה“ (ירמיהו כה, פסוק לז)

(1)

(2)

(1)

(2)

(1)

השורש ד־מ־ם א הוא שורש מגזרת הכפולים.