מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חומר |
| הגייה* |
khomer |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־מ־ר, שלמים |
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל |
| נטיות |
ר' חֳמָרִים; חֹמֶר־, ר' חָמְרֵי־ |
- אוביקט בעל מסה ותפיסת מקום במרחב; שאפשר לחוש ולמשש אותו.
-
- בטון הוא סוג של חומר לבנייה.
- אדמה מסוג מסוים המשמשת בעיקר למלאכת הקדרות. בטעות מכנים אותה "חֵמָר".
-
- "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" (שמות א, יד)
- ערמה, צבר של בודדים.
-
- "וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם" (שמות ח, י)
- מידת נפח, עשר איפה או עשר בת.
-
- "זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף" (ויקרא כז, טז)
- "מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה" (יחזקאל מה, יד)
- משהו כבד, בהשאלה: הכבדה, הקפדת יתר, חומרה.
-
- השופט גזר את דינו של הנאשם בכל חומר הדין.
- בהשאלה אוסף נתונים ומידע.
- לפי (2), (3), (4) בלשון המקרא, (5) לשון חז"ל, (1) עברית חדשה, הרחבה של (2).
מילים נרדפות [עריכה]
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חמר |
| הגייה* |
khemar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־מ־ר |
| דרך תצורה |
משקל קֵטָל |
| נטיות |
|
- עיסה פלסטית המשמשת בבנין ומתקשה כשהיא מתיבשת במגע עם האויר.
-
- "וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (בראשית יא, ג) (1)
- "וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר" (בראשית יד, י) (1)
- "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת" (שמות ב, ג) (2)
- חֵמָר נזכר במקרא שלש פעמים, ראה בהמשך, ברור למה הוא משמש אך לא ברור מה טיבו. יתכן שמדובר בקבוצה של חומרים שיש להם שימוש דומה. בתרגומים מתורגם לעתים "אספלט" אבל לפי הדוגמאות להלן חמר אינו זפת וגם אינו החומר המשמש ליצור חרס. (אולי חומר שיש בו תכולת תרכובות סידן, לפי עמק השׂידים להלן).
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חמר |
| הגייה* |
khemer |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־מ־ר |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
חַמְרוֹ |
- לשון המקרא יין.
-
- "ביום ההוא כרם חמר ענו לה" (ישעיהו כז, ב)
כמו חֲמַר בארמית. ראה חַמָר (פועל) (2).
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
חמר |
| הגייה* |
khamar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ח־מ־ר, שלמים |
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל |
| נטיות |
ר' חַמָּרִים |
- מי שעיסוקו נהיגה בחמור.
-
- "ולא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, חנווני, ורועה, מפני שאומנותן אומנות ליסטים" (קידושין פרק ד משנה יד)
- "החמרים שנכנסו לעיר, אמר אחד מהם, שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן - אינן נאמנין" (דמאי פרק ד משנה ז)
חמור
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
חמר |
| שורש וגזרה |
ח־מ־ר, שלמים |
| בניין |
פָּעַל (קל) |
- מרח בחֵמָר, טִיַּח.
-
- "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת" (שמות ב, ג)
- תסס? האדים?
-
- "כִּי כוֹס בְּיַד אדני וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ" (תהילים עה, ט)
בשני המובנים מופיע במקרא. (2) מופיע פעמיים וקשה להבנה. יכול להיות שקרוב לערבית أحمر אדום, ואולי קרוב לחמירא הארמי, מה שהותסס בשמרים.
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
חימר |
| שורש וגזרה |
ח־מ־ר, שלמים |
| בניין |
פִּעֵל |
- נהג בחמור.
-
- "והמחמר אחר בהמתו בשבת חייב חטאת" (עבודה זרה, דף טו ע' א)
-
-
נטיות הפעלים [עריכה]
| ח-מ-ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָמַר |
חוֹמֵר |
יַחְמֹר |
חֲמֹר |
לַחֲמֹר |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֶחְמִיר |
מַחְמִיר |
יַחְמִיר |
הַחְמֵר |
להַחְמִיר |
| הֻפְעַל |
הֻחְמַר |
מֻחְמַר |
יֻחְמַר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּר |
מְחַמֵּר |
יְחַמֵּר |
חַמֵּר |
לְחַמֵּר |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |