עבר
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
-
יש להוסיף לערך זה את ההומוגרף: עֻבָּר. |
-
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס, ראו התעבר. |
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
עבר |
| שורש וגזרה |
ע־ב־ר א |
| בניין |
פָּעַל |
- לשון המקרא הלך או נסע מצד אחד אל הצד השני, הלך ממקום למקום. החליף מקום או החליף בעלים.
-
- "עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ." (יהושע א – פסוק יא)
- "וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. " (בראשית כג – פסוק טז)
- לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
-
- "עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ." (יהושע א – פסוק יא)
- "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם." (שמות יב – פסוק יב)
- לשון המקרא חלף על פני ... .
-
- "וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי." (שמואל ב יח – פסוק כג).
- "וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם." (מלכים ב ד – פסוק ח)
- לשון המקרא היה ואיננו עוד.
-
- לשון המקרא [חוק ומשפט] עשה בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
-
- "כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ." (דברים יז – פסוק ב).
- "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. " (במדבר כב – פסוק יח).
- "וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר" (אסתר א – פסוק יט)
- לשון המקרא סלח, ויתר.
-
- "הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ" (עמוס ז – פסוק ח)
- [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
[עריכה] מילים נרדפות
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ע־ב־ר ב |
| בניין |
פִּעֵל |
- לשון המקרא הביא להריון.
-
- "שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל." (איוב כא – פסוק י)
- לשון חז"ל האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש.
-
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
עבר |
| הגייה* |
'ever |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ע־ב־ר א |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' עֲבָרִים |
- לשון המקרא הצד השני.
-
- "בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר" (יהושע כד – פסוק ב)
- לשון המקרא צד.
-
- "וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד" (שמואל א יד – פסוק מ).
- המקום שאליו הולכים, שאליו מפנים תשומת לב; כיוון ההתקדמות.
-
- לשון המקרא שם פרטי
-
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
עבר |
| הגייה* |
'avar |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ע־ב־ר א |
| דרך תצורה |
משקל קָטָל |
| נטיות |
ר' עֲבָרִים |
- כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.
[עריכה] קישורים חיצוניים