בחן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף בוחן)

בָּחַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בחן
שורש וגזרה ב־ח־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בדק, חקר, סקר לשם בדיקה ולימוד.
    • ”וְאַתָּה יְהוָה, יְדַעְתָּנִי--תִּרְאֵנִי, וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ; הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה.“ (ירמיהו יב, פסוק ג)
    • ”"מהיכן? עד שאתה שואל אותי, שאל את הדוקטורים שלך, מהיכן הם יודעים את סירוסי ידיעותיהם? הם בוחנים ועושים נסיונות, גם אני בחנתי ועשיתי נסיונות. ההבדל הוא רק בזה, שהם עושים נסיונות בגופות אחרים, ואני את נסיונותי עשיתי בגופי ועל אחריותי."“ (כך-כך – לא-כך, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
    • ”סוף דבר, שני אחים הם גם בפרידתם, / ואם לא ראי זה כראי זה – אחת דתם, / הצד השוה בשניהם – צחנתם, / את אשר-בחנתי וחקרתי ולמדתי, / אותה מאדוני המלך לא-כחדתי, / ואני כאשר עבדתי את-מלכי באמונה עבדתי."“ (אלוף בצלות ואלוף שום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • מן ב-ח-ן.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בחן

השורש ב־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב-ח-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּחַן בּוֹחֵן

(ב׳ פעוּל: בָּחוּן)

יִבְחַן בְּחַן לִבְחֹן
נִפְעַל נִבְחַן נִבְחָן יִבָּחֵן הִבָּחֵן לְהִבָּחֵן
הִפְעִיל הִבְחִין מַבְחִין יַבְחִין הַבְחֵן לְהַבְחִין
הֻפְעַל הֻבְחַן מֻבְחָן יֻבְחַן -אין- -אין-
פִּעֵל בִּחֵן מְבַחֵן יְבַחֵן בַחֵן לְבַחֵן
פֻּעַל בֻּחַן מְבֻחָן יְבֻחַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַחֵן מִתְבַחֵן יִתְבַחֵן הִתְבַחֵן לְהִתְבַחֵן

בּׂחַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בוחן
הגייה* bokhan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ח־ן
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות בּׂחַן־, ר׳ בְּחָנִים
  1. לשון המקרא בחינה, בדיקה.
    • ”כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי“ (יחזקאל כא, פסוק יח)
  2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): מבחן קצר, בחינה קצרה.
    • המורה הכין בוחן על הנושא שנלמד בשיעור האחרון.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מבחן


השורש בחן

השורש ב־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב-ח-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּחַן בּוֹחֵן

(ב׳ פעוּל: בָּחוּן)

יִבְחַן בְּחַן לִבְחֹן
נִפְעַל נִבְחַן נִבְחָן יִבָּחֵן הִבָּחֵן לְהִבָּחֵן
הִפְעִיל הִבְחִין מַבְחִין יַבְחִין הַבְחֵן לְהַבְחִין
הֻפְעַל הֻבְחַן מֻבְחָן יֻבְחַן -אין- -אין-
פִּעֵל בִּחֵן מְבַחֵן יְבַחֵן בַחֵן לְבַחֵן
פֻּעַל בֻּחַן מְבֻחָן יְבֻחַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַחֵן מִתְבַחֵן יִתְבַחֵן הִתְבַחֵן לְהִתְבַחֵן

בַּחַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בחן
הגייה* bakhan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ח־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בְּחָנִים
  1. לשון המקרא מגדל תצפית, מבצר.
    • ”כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים“ (ישעיהו לב, פסוק יד)
  2. בוחן (בשימוש נדיר במשמעות זאת, ראה מאמר האקדמיה ללשון העברית בקישור שלמטה).


גיזרון[עריכה]

  • מופיעה בתנ"ך, בספרים: ישעיהו וירמיהו (כשם עצם,וכשם תואר בהגייה מעט שונה). פרשנים משווים עם תיבת בָּחוּן ציטוט - * ”הֵקִימוּ בחיניו (בַחוּנָיו)“ (ישעיהו כג, פסוק יג) , המשמשת כנראה כשם תואר פעיל במשקל פעול (כדוגמת "מחוק") , בספר ירמיהו ניתן למצוא דוגמה המחזקת טענה זו, שם משמשת תיבת "בחון" בהוראת "(העם) שנתון לתצפיות ומעקבים" השוו בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר; וְתֵדַע, וּבָחַנְתָּ אֶת-דַּרְכָּם“ (ירמיהו ו, פסוק כז), משקל פּעוֹל ממנו יצוקה תיבת בחון המקראית משמש לתאור עיסוק, או תכונה. משקל זה מופיע במקרא מס' פעמים והשתמר גם בתקופת לשון המשנה, לדוגמה: ”טָּחוֹן“ (משנה, מסכת מכשיריןפרק ג, משנה ה) היה מי שבבעלותו אבן ריחיים לטחינה.
  • בלשון מצרית קדומה בהגיית בֶּחְנֶתְ bḫnt בהוראת מגדל, צריח או שער מונומנטלי לצד שני מגדלים. עורך האנצ' המקראית - משה דוד קאסוטו מוסר כי אין לדעת אם הגיע מן המצרית לכנענית (ומשם למקרא) או להיפך ומוסיף כי "בחון היה מגדל מצור מעין אלה הרואים בתבליטים אשוריים" . ראו גם bḫn.t בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בחן


השורש בחן

השורש ב־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב-ח-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּחַן בּוֹחֵן

(ב׳ פעוּל: בָּחוּן)

יִבְחַן בְּחַן לִבְחֹן
נִפְעַל נִבְחַן נִבְחָן יִבָּחֵן הִבָּחֵן לְהִבָּחֵן
הִפְעִיל הִבְחִין מַבְחִין יַבְחִין הַבְחֵן לְהַבְחִין
הֻפְעַל הֻבְחַן מֻבְחָן יֻבְחַן -אין- -אין-
פִּעֵל בִּחֵן מְבַחֵן יְבַחֵן בַחֵן לְבַחֵן
פֻּעַל בֻּחַן מְבֻחָן יְבֻחַן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַחֵן מִתְבַחֵן יִתְבַחֵן הִתְבַחֵן לְהִתְבַחֵן