בדק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בָּדַק א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בדק
שורש וגזרה ב־ד־ק א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא, נדיר, תִקן, שִפץ.

מקור[עריכה]

  • על פי הבנת הפסוק וַיִּתְּנוּ עַל יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בְּבֵית אדני וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית יְהוָה לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק הַבָּיִת. (דברי המים ב' לד י) מצודת ציון: לתקן הבדק. פועל משרש זה מופיע רק פעם אחת בתנ"ך, במקום זה.

תרגום[עריכה]

בָּדַק ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בדק
שורש וגזרה ב־ד־ק ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. לשון חז"ל בחן , חקר, חפשׂ דבר-מה.
    • כיצד בודקין את העדים? זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ומכניסין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור כיצד ראית את הלבנה לפני החמה או לאחר החמה (ראש השנה, פרק ב, משנה ו)
    • אמר להן רבי שמעון: בִּדקו את הגל הזה. ובדקוהו ומצאו בו צורה. (עבודה זרה, פרק ג, משנה ז)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל, על פי הארמית.

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

בֶּדֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בדק
הגייה* Bedek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ד־ק א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר'; בְּדָקִים
  1. לשון המקרא שבר, נזק הנגרם עם הזמן.
    • וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת. (מלכים ב' יב ז))
    • זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם (יחזקאל כז ט)
  2. תיקון השבר, והנזק (1).

מקור[עריכה]

  • מקרא. השימוש בבדק (2) רווח בעברית החדשה על פי הבנת הפסוק וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ. (מלכים ב' יב ח).

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

  1. אנגלית: rupture‏, breach, ‏‏deterioration‏‏
  2. אנגלית: repair‏, restoring‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • משמעות המילה "בֶּדֶק" היתה נושא מרכזי בבחינת מהימנות כתובת יהואש (או "כתובת בדק הבית"), בה נכתב ואעש את בדק הבית והק[י]ר[ו]ת סב[י]ב ואת היצ[י]ע והשבכ[י]ם והלול[י]ם והגרעת והדלת[ו]ת.
מהימנות הכתובת נידונה בבית המשפט, בתביעה פלילית על זיוף עתיקות. . בפסק הדין נכתב למשל (לגבי עדותו של פרופסור נדב נאמן):
"לגישתו, מבחינה לשונית ניתן לומר לגבי כתובת יהואש, כי קיימות סיבות לחשוד שהיא איננה אותנטית. למשל, הביטוי "ואעש את בדק הבית" הינו צירוף בלתי אפשרי בעברית כיוון שקיימת סתירה בין "לעשות" לבין "בדק" שמשמעותו פירצה, סדק. לשיטתו, מלך לא יכתוב בכתובתו שהוא עשה פירצה, וזאת הינו קובע בהשוואה לקורפוס המקראי. לשיטתו, המילים "לעשות בדק" הן בניגוד מוחלט לכל הצירופים המופיעים בקורפוס המקראי בהם מופיעה המילה "בדק". המונח "לעשות בדק" המופיע בלוח יהואש הינה עברית מודרנית שמשמעותה לתקן, לעשות תיקון בבית. לעומת זאת, בעברית מקראית, "בדק" זה פירצה ולכן המדובר על לעשות פירצה או לחזק את הבדק". מדינת ישראל נגד עודד גולן, ת"פ (ירושלים) 482-04.