לדלג לתוכן

תרפים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תְּרָפִים

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרפים
הגייה* teraphim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה משקל קְטָלִים
נטיות
  1. לשון המקרא תשמיש פולחני פוליתאיסטי, אולי גולגולת מכוירת; כנראה משמש כמתווך להפנות שאלות לאלהים ולקבל תשובה.
    • ”וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.“ (שופטים יז, פסוק ה)
    • ”כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ.“ (זכריה י, פסוק ב)
    • ”כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד.“ (יחזקאל כא, פסוק כו)

גיזרון

[עריכה]
  • במקרא 16 פעמים רק בצורת ריבוי; מקור המילה איננו ברור.
  • צורת הריבוי תרפים, היא "ריבוי של כבוד", כמו במילה אלהים, ”וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד), ”יִזָּכֵר עֲו‍ֹן אֲבֹתָיו אֶל יְהוָה וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח“ (תהילים קט, פסוק יד), באוגריתית 𐎁𐎓𐎍𐎎 (בעלים),[1] 𐎛𐎍𐎎 (אלים),[2] 𐎁𐎐𐎎 (בנים),[3] וכן Abbot, אב מנזר מהמילה "אבות" ברבים.[4][5]
  • ייתכן שהגיע מחתית tarpiš. תעודה מילונאית חתית משווה את המלה tarpi, למילה באכדית šedu - שֵׁד, רוח מגינה או מזיקה או פסלהּ. תחילה ציינה המלה את הרוח עצמה, ואחר כך גם פסלה. חוקרי שפות פירשו "תרפים" לשד מזיק (ה. הופנר, ב. לנדסברגר).[6]
  • באוגריתית מופיע היורף "אפד" ו"תתרף", ולדעת אחדים הם מקבילים ל ”אֵפוֹד וּתְרָפִים“ (שופטים יז, פסוק ה), אולם יש המפשים מילים אלה בצורות אחרות.[7]

תרגום

[עריכה]

הערת שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT 49 V, 68
  2. לוח UT 51 V, 81
  3. לוח UT 51 VII
  4. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 96
  5. ראו: אנצקלופדיה מקראית, ערך "תרפים", עמ' 936
  6. Hittite Tarpiš and Hebrew Terāphîm Harry A. Hoffner, Jr. Journal of Near Eastern Studies, Vol. 27, No. 1 (Jan., 1968), pp. 61-68
  7. אנציקלופדיה מקראית, כרך א, ערך 'אפוד', עמ' 497.