מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
צנתר
|
הגייה* |
tsantar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ-נ-ת-ר
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ צַנְתְּרִים או צַנְתְּרוֹת
|
- צנורית, צנור להולכת נוזלים.
- ... ותוך כך ראה בחזיונו כן אצל הזיתים יש שני צנתרות של זהב, היינו צינורות להגיר השמן שבא מן הזיתים אל הגולה, (מלבי"ם זכריה פרק ד)
- רפואה מכשיר רפואי, צִנור שמשחילים בכלי הדם או בצינור השתן ומשמש לנקוז נוזלים או להעביר בתוכו כלים לטיפול.
- הצירוף הנ"ל גם בארמית תרי צנתרי דדהבא על פי לשון המקרא וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה שְׁתֵּי שִׁבְּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב. (זכריה ד יב)
- 1. tube, pipe
- 2. catheter
- רפואה השחיל צַנְתָּר (2) דרך עורק לצורך טיפול בכלי דם או בלב.