מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צום
הגייה * tsom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־ם
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ צוֹמוֹת; צוֹם־, ר׳ צוֹמוֹת־
הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה (או מאחת מהן).
בשפות אחרות קיימות מילים דומות (צוֹמָא ו־ܨܰܘܡܳܐ או ܨܲܘܡܵܐ הארמית, 𐎑𐎎 ẓm האוגריתית, صَوْم הערבית, ጾም הגעזית ועוד). חלק ממילים אלו הגיעו מן הארמית, אך לא ידוע מה מקור המילה העברית צוֹם. המלה הארמית אף חדרה לארמנית בצורה ծոմ. ”בָּאתִי בְיוֹם צוֹם בֵּית אֱנוֹש צַר עַיִן / וָאֶשְאֲלָה לִלְחוֹם וְלֶחֶם אָין“ (באתי ביום צום אברהם בן עזרא , בפרויקט בן יהודה ) ”קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם “ (אגרת קטנה חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) ”לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת “ (ישן, אל תרדם רבי יהודה הלוי , בפרויקט בן יהודה ) ”וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם“ (מלכים א׳ כא , פסוק ט ) . ”הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן ליהוה“ (ישעיהו נח , פסוק ה ) . ”בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה, אין שלום – צום “ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף יח, עמוד ב ) . ”צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל“ (ירושלמי, מסכת תענית – פרק ד, הלכה ה ) . ערך בוויקיפדיה:
צום
השורש צום
השורש צ־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"/י .
צ־ו־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
צָם
צָם
יָצוּם
צוּם
לָצוּם
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
ערך בוויקיפדיה: צום