פרגוד

פַּרְגּוֹד

לשון חז"ל מסך,בגד או וילון כבד המשמש להסתרה, מחיצה שנועדה להסתיר את מי שמאחוריה.
- ”אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס, לֹא בְּפַרְגּוֹד-חָפוּת, וְלֹא בְּמִנְעָל, וְלֹא בְּסַנְדָּל, וְלֹא בִּתְפִלִּין, וְלֹא בְּקָמֵיעַ שֶׁמָּא יֵעָנִי, וְיֹאמְרוּ: מֵעֲוֹן הַלִּשְׁכָּה הֶעֱנִי“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ג, משנה ב)
- ”ואמרה לה חברתה: חברתי, מה שמעת מאחורי הפרגוד“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יח, עמוד ב)
- "אסור לבעל להיות עם אשתו בחדר לידה אפילו עם פרגוד." (תשובת הרב דב ליאור)
- "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה להתיר לנתבעים להביא עדים מטעמם, אשר ימסרו את עדותם מאחורי פרגוד ובדלתיים סגורות." (מתוך פרוטוקול בית המשפט)

מיוונית: paragaúdēs) παραγαύδης) - תחרה, אריג עם שפה. לטינית: paragauda - גבול, מחסום, אריג עם שפה. במקור מפרסית עתיקה, בצורה המשוערת: parigauda, הלחם של: pari (סובב)^[1] + gauz (להסתיר), כנראה בהוראת: אריג בעל מסגרת או שפה שנועד להסתיר או לכסות. אין תיעוד למילה הפרסית, אבל היא התגלגלה לשפות רבות.

השורש פ־ר־ג־ד הוא שורש מגזרת המרובעים.