”אז הוציא שמעון מתחת בגדו פצירה קלה והתחיל מטפל במנעול. מדי פעם בפעם היה מפסיק בעבודתו, בוחן את הנעשה מסביבו, וכל חריקה היוצאת מתחת הפצירה מעבירה רעד בכל אבריו; הוא הוליך והביא את הפצירה בזהירות, לאט לאט, אבל היה מהדקה בכל כוחותיו העצומים.“ (שמעון גמל, מאת שלמה צמח, בפרויקט בן יהודה)
לשון המקרא כלי לשיוף-דק, בדומה לשופין (שנועד לשיוף גס)
רש"י על שמואל א יג כא: והיתה הפצירה פים למחרשות – הפצירה, לימ"א (lime) בלעז, שיש לה הפצר פיות, כלומר פיות וחידודים הרבה היתה להם, לחדד המחרשת והאתים.
ערך בוויקיפדיה: פצירה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופינים ופצירות