סיב
סִיב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיב |
| הגייה* | siv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל קִיל |
| נטיות | ר׳ סִבִּים. נס׳ סיביו נס׳ נ׳ סִיבֶיהָ |
- כעין חוט או שערה דקה, על צמחים וכדו'.
- ”אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב אוֹ בוֹצֵר בְּצֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה א)
- ”שֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל, מִצְטָרֵף; וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף.“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ב)
- "בקירוס - יריעה ארוגה מסיב של דקל" (ברטנורא שבת פי"ג )
- חוטים שיוצאים מהאריגה, החומר החוטי שאינו מעובד.
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: fibre
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סיב |