מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שְׂבָכָה (גם: סְבָכָה)[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שבכה (גם: סבכה)
|
הגייה* |
svakha
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ס־ב־ך
|
דרך תצורה |
משקל קְטָלָה
|
נטיות |
ר׳ שְׂבָכוֹת, שִׂבְכַת־
|
שבכה על חלון
שבכה מקורות של עץ
- רשת המשמשת לכיסוי פתח או ליצירת חיץ, מקלעת שתי וערב עשויה מחומרים שונים כגון: קנים, תיל, מוטות עץ או ברזל.
- ”וַיַּעַשׂ, אֶת-הָעַמּוּדִים; וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל-הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת-הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, וְכֵן עָשָׂה, לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.“ (מלכים א׳ ז, פסוק יח)
- ”חלון קטן, מין אשנב, היה לו, ולפני החלון שבכה של מוטות ברזל.“ (כיצד הסתו נעשה..., מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- כלי מיתר קדום ששימש לנגינה במקדש
- ”אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וסיפניה וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא“ (דניאל ג, פסוק ט)
- (1:) מקור המילה במקרא, ובתלמוד היא נכתבת באות סמך=סבכה. המילה המקבילה בארמית הינה "סְבַכְתָּא" ובערבית شَبَكة (שָׁבָּכָּה). קרוב אל המילה המקראית סבך
- (2:) המקור ארמי ומופיע ביוונית עתיקה בהגיית: סָמבּכִי (σαμβύκη) ככלי מיתר משולש בעל שלושה מיתרים שמקורו מיבשת אסיה
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י מפרש "שבכה" היא (בלעז) "קויפ"א" - שביס עשוי רשת [1].
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![ויקיפדיה](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: שבכה |
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבכות |