שבכה

שְׂבָכָה (גם: סְבָכָה)

רשת המשמשת לכיסוי פתח או ליצירת חיץ, מקלעת שתי וערב עשויה מחומרים שונים כגון: קנים, תיל, מוטות עץ או ברזל.
- ”וַיַּעַשׂ, אֶת-הָעַמּוּדִים; וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל-הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת-הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, וְכֵן עָשָׂה, לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.“ (מלכים א׳ ז, פסוק יח)
- ”חלון קטן, מין אשנב, היה לו, ולפני החלון שבכה של מוטות ברזל.“ (כיצד הסתו נעשה..., מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
כלי מיתר קדום ששימש לנגינה במקדש
- ”אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וסיפניה וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא“ (דניאל ג, פסוק ט)

(1:) מקור המילה במקרא, ובתלמוד היא נכתבת באות סמך=סבכה. המילה המקבילה בארמית הינה "סְבַכְתָּא" ובערבית شَبَكة (שָׁבָּכָּה). קרוב אל המילה המקראית סבך
(2:) המקור ארמי ומופיע ביוונית עתיקה בהגיית: סָמבּכִי (σαμβύκη) ככלי מיתר משולש בעל שלושה מיתרים שמקורו מיבשת אסיה

ערך בוויקיפדיה: שבכה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבכות