נחוץ

נָחוּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נחוץ
הגייה^*	nakhuts
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ח־ץ
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ': נְחוּצָה, ר"ז: נְחוּצִים, ר"נ: נְחוּצוֹת

לשון המקרא בהול לפעולה. נמהר.
- ”...כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.“ (שמואל א׳ כא, פסוק ט)
- ולמה לא נאמר ויצא משה, לפי שיצא נחוץ ולא השיבו לדבריו כפעם בפעם שכל טוב שמות פר' בא פ"י סי' י"ח
עברית חדשה מה שיש בו צורך.
- זרקתי את המחשב הישן כי הוא כבר לא נחוץ לי.
- תשב בשקט ואל תאמר דברים לא נחוצים.

המילה (גם השורש) מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. קרוב אל לחוץ.
בחז"ל נזכרת פעם אחת המילה נחיצה. ”והוא לחץ את בנ"י בחזקה כ' שנה, מה היה סופו לפי שהיה מחרפם ומגדפם בנחיצה לכך מת מיתה גדופה שמסרו ביד אשה“ (במדבר רבה, פרשה י, סימן ב)