מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מַחְלָצָה [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מחלצה
הגייה *
makhlatsa
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ח־ל־ץ
דרך תצורה
משקל מַקְטָלָה
נטיות
ר׳ מַחֲלָצוֹת; מַחְלְצַת־, מַחְלְצוֹת־
לשון המקרא בגדים מהודרים ונאים.
”הַמַּחֲלָצוֹת , וְהַמַּעֲטָפוֹת, וְהַמִּטְפָּחוֹת, וְהָחֲרִיטִים“ (ישעיהו ג , פסוק כב )
”וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת .“ (זכריה ג , פסוק ד )
”ובא איש עלז בחצי-מחול... על ראשו אדרת שער, ולבוש הוא מחלצות יום מועד, ועל מתניו אזור אדום; ובימינו בקבוק מלא, ובשמאלו כוס עוד ריקה...“ (הגיון בעשרה מאמרות , מאת י.ל. פרץ , בפרויקט בן יהודה )
מן ח-ל-ץ. אולי קרוב אל אכדית: ḫalṣu, "נקי", ואל ערבית: خَلَصَ, חַ'לַצַ, "טהור" (עפ"י מילון אב"ש השלם).
ḫalāṣu באכדית פירושו לנקות ע"י מַסְרֵקָה, המסלקת את הלכלוך והמזיקים מן הבד.[1]
↑ ḫalāṣu in: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, 1992. p. 40.