מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחלצה
הגייה * makhlatsa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ל־ץ
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות ר׳ מַחֲלָצוֹת; מַחְלְצַת־, מַחְלְצוֹת־
לשון המקרא ”הַמַּחֲלָצוֹת , וְהַמַּעֲטָפוֹת, וְהַמִּטְפָּחוֹת, וְהָחֲרִיטִים“ (ישעיהו ג , פסוק כב ) ”וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל-הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת .“ (זכריה ג , פסוק ד ) ”ובא איש עלז בחצי-מחול... על ראשו אדרת שער, ולבוש הוא מחלצות יום מועד, ועל מתניו אזור אדום; ובימינו בקבוק מלא, ובשמאלו כוס עוד ריקה...“ (הגיון בעשרה מאמרות י.ל. פרץ , בפרויקט בן יהודה ) מן ח-ל-ץ. אולי קרוב אל אכדית: ḫalṣu, "נקי", ואל ערבית: خَلَصَ, חַ'לַצַ, "טהור" (עפ"י מילון אב"ש השלם).
ḫalāṣu באכדית פירושו לנקות ע"י מַסְרֵקָה, המסלקת את הלכלוך והמזיקים מן הבד.[ 1]
↑ ḫalāṣu in: The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago, 1992. p. 40.
