הצירוף מופיע פעם אחת בתנ"ך. זהו בין הצירופים היחידיים במקרא המורכב רק ממילים יחידאיות.
מקור השם כנראה מן מצרית קדומה בהגיית: קַאקַא (kꜣkꜣ) ליוונית עתיקה בהגיית: קיקי (κίκῐ) בהוראת שמן-קיק, ממנו הוכן דיו שהודות למסתו המולקולרית יכול אף לחדור אל השכבה החיצונית והנוקשה של העור [1].
↑יש לציין שכתרגום למילה 'כתובת קעקע' המופיעה בספר וויקרא נבחרה בלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים המילה שהגייתה: חַרזֶטֶ, בהוראת 'לצלם בזכרון' וגם בהוראת לחוקק,לצלק (χαράζετε, המהווה גרסה נוספת לתיבת חַרַזֹו χαράζω) הושאלה מן השורש העברי ח-ר-ץ , וקרובה לשורש המילה: חרש
ערך בוויקיפדיה: כתובת קעקע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כתובות קעקע