לדלג לתוכן

חרם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: חָרָם.

חֵרֶם א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרם
הגייה* kherem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ם
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ חֲרָמִים, חֶרְמֵי־; גם: חֲרָמוֹת, חֶרְמוֹת־; חֵרֶם־
  1. לשון המקרא דבר שנאסר לשימוש או שהוקדש לה'.
    • ”אַךְ־כָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַה' מִכָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר, וְלֹא יִגָּאֵל כָּל־חֵרֶם, קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַה'.“ (ויקרא כז, פסוק כח)
  2. לשון המקרא מוות, הריגה; מה שהוחלט להשמידו, בדרך כלל במלחמה.
    • "וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים." (ישעיהו מג כח)
  3. נידויו של אדם מהחברה; נידוי מדינה או ארגון והפעלת סנקציות עליהם.
    • עשינו חרם על דני מפני שהוא הלשין על רמי למורה.
    • ארה"ב מעוניינת שהאו"ם יטיל חרם על איראן.
    • אירופה הטילה חרם על ארגון החמאס בקבעה שהוא ארגון טרור.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרם

חֵרֶם ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרם
הגייה* kherem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא רשת לציד דגים.
    • "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם." (יחזקאל כו ה)
    • ”כֻּלֹה בְּחַכָּה הֶעֱלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.“ (חבקוק א, פסוק טו)
    • ”וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ [...].“ (קהלת ז, פסוק כו)

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • רש"י על קהלת ז כו: "וחרמים לבה" - לשון מכמורת כמו (חבקוק א) יגורהו בחרמו יאספהו במכמרתו.
  • (1:) בלשון התלמוד "חרמי-טיבריה" הם: דיגי-טבריה, ככתוב: קיבלו עליהן חרמי טיבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד (ירושלמי מועד קטן ב, ה). ב תלמוד שטיינזלץ פירשו את כינויו של ”רבי יוסי החרם“ (בבלי, מסכת מנחותדף לז, עמוד א), חרם-שמשלח ידו היתה בדייג .

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. מנדל נון, הדיג העברי הקדום. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד. עמ' 57.