מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- דָּחָה מִמֶּנּוּ, דָּחַף וְרִחֵק.
- ”וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה“ (במדבר לה, פסוק כב)
- ”לַהֲדֹף אֶת כָּל-אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה“ (דברים ו, פסוק יט)
- ”וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ; וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יט)
- "בני־אדם אשר רגלו בי והדפוני ממצבי חִנָּם בלי פשע..." "האבות והבנים", מנדלי מו"ס
- "הֲיַהֲדֹף הוּא (הריח) מפניו (מפני המלך) את צחנת טְמֵאֵי הנפש אשר יעלו להבאישנו ביושבי הָאָרֶץ?..." יהודה ליב גורדון, "צלוחית של פלייטון"
- שורשו של פועל זה קרוב אל השורש דח"ף דָּחַף גם נָגַף, מקבילה גם בארמית: הֲדַף.
- נדיר דָּחַף וְהֵזִיז מִמֶּנּוּ, הָדַף בְּכֹחַ.
- "...מְהַדֵּף לִצְדָדִין אֶת אַנְשֵׁי הַחוּטוֹר" אברהם שלונסקי, "תר' קרקע"
- צורה משנית לצורה המקראית בבניין קל (ראה לעיל).
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הדף
|
| הגייה* |
Hedef, מלעיל
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ד־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
נ"י: הֶדֶף־
|
- דְּחִיפָה וַהֲדִיפָה , דְּחִיָּה לְאָחוֹר.
- "...חוּתָמוֹ כְהֶדֶף אִישׁוֹן/ מַעֲשֵׂה יוֹם רִאשׁוֹן/ הִתְקִין אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן" נחמיה בן שלמה, "אנאום גבורות אל"
- כוח של גז מתפרץ. לחץ אויר מהיר.
- שמשות המבנה התנפצו מהדף הפיצוץ.
