מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גְּרֵידָא (גם: גְּרֵידָה) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
גרידא
הגייה *
gre da
חלק דיבר
תואר־הפועל
מין
שורש
ג־ר־ד
דרך תצורה
שאילה מארמית.
נטיות
לשון חז"ל רק, בלבד, פשוט ללא תוספות, כפשוטו.
”בדייסא גרידא , כולי עלמא לא פליגי ד"בורא מיני מזונות".“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לו, עמוד ב )
”וְזֹאת טַעֲנָה גְרֵידָא , אֵין בּהּ סִפּוּק וּמַקְשִׁים עָלֶיהָ בְּכַמָּה פָּנִים.“ (ספר הכוזרי , מאמר רביעי , פסוק כה )
מבחינת הפרשנות המשפטית גרידא ניתן לקבל גם את הגרסה השלישית.
אין זה אלא צרוף מקרים גרידא .
מארמית 'באופן גרוד', משמע 'כפשוטו'. תואר הפועל ארמית (סיומת -א) של גְרִיד = עברית 'גרוד, מגורד, מקורצף', דהיינו הסירו את התוספות כך שהדבר הופשט לצורתו הפשוטה: 'כפשוטו'.[1] משם משמע נגזר 'בלבד'.[2]
מידע נוסף [ עריכה ]
אותו רעיון במילה העברית 'פשוט', מן פשט 'הסיר':[3] הסירו את התוספות והדקדוקים כדי להגיע אל פשט גמור.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
לפי החלטת האקדמיה מילים שאינן לשון נקבה כותבים עם א' בסוף, אך ניתן לכתוב גם עם ה' [4]