מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בֵּית הַפְּקֻדּוֹת
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בית הפקודות
|
| הגייה* |
bet hapkudot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
צרף
|
| נטיות |
ר׳ בָּתֵּי הַפְּקֻדּוֹת
|
- לשון המקרא מקום שבו נמצאים אנשים שכלאו אותם.
- "וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בְּבֵית [קרי: בֵּית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ." (ירמיהו נב יא)
- ”דָּרֵי אֲדָמָה הַבְּנוּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת / תַּתִּיכֶם כֶּחָלָב וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵם בְּבֵית הַפְּקֻדּוֹת".“ (צדקיהו בבית הפקדות, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- מקור המילה במקרא. אחת ממשמעויות המילה פְּקֻדָּה במקרא היא זקיף, שומר.
ערך בוויקיפדיה: בית סוהר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי סוהר