אשת חיל
מראה
אֵשֶׁת חַיִל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשת חיל |
הגייה* | eshet khayil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות | ר׳ נְשׁוֹת חַיִל |
- לשון המקרא כינוי לאישה בעלת מידות טובות, העושה חיל ומצליחה בכל מעשיה.
- ”אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.“ (משלי לא, פסוק י)
- ”וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ.“ (רות ג, פסוק יא)
- ”והיא גם אשת-חיל היתה, לא ישבה כלואה בהיכלה כבנות-המזרח.“ (מימי בית שני, מאת יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מקור הביטוי במקרא. מן חַיִל במשמעות כשרון העשייה.