מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארמית
הגייה * aramit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה אֲרָם + ־ִית
נטיות
שפה שמית שהייתה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה בתקופה קדומה. שימשה גם בכתבי קודש יהודיים.
”וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַב-שָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה“ (מלכים ב׳ יח , פסוק כו ) ”וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית – מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא“ (דניאל ב , פסוק ד ) ”וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו עַל-אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּ מֶלֶךְ פָּרָס וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית “ (עזרא ד , פסוק ז ) ”כל בני ישראל בשתי ארצות המולדת של תרבותם המקורית, בארץ-ישראל ובבבל, היו מדברים ויוצרים ארמית במשך אלף שנים ויותר; כמה חלקים ספרותיים, מרובי כמות ואיכות, בלשון זו נכנסו אפילו לתוך ה“קאנון” הדתי והלאומי של היהודים;“ (הספר העברי חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) בעברית השתלבו הרבה מילים וביטויים מארמית .
ערך בוויקיפדיה: ארמית