אבנים

ערך זה עוסק בשם עצם זוגי. לערך העוסק בריבוי אֲבָנִים; ראו צורת יחידאבן.

אָבְנָיִם

לשון המקרא [לא בשימוש] מקום מושבה או מקום הנחת רגליה של היולדת.^[1]
- ”וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם: אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.“ (שמות א, פסוק טז)
לשון המקרא לוח מסתובב, כעין שולחן, עליו יוצר הקדר כלים מחרס.^[1]
- ”וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר והנהו עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם.“ (ירמיהו יח, פסוק ג)
- הקדר עובד על אבניו.
בהשאלה מן (2): שולחן עבודתו של בעל-מלאכה.

(1) מקראי. עפ"י הצורה הזוגית של התיבה מדובר בשתי אבנים עליהן הניחה היולדת את רגליה. מתקן האבניַם מתואר בכתובות מצריות ואכדיות.
(2) מן אבן.

ציטוט מספר השורשים לרד"ק (שורש ב-נ-ה): "ומן הענין הזה והגזרה הזאת נקרא הרחם אָבְנַיִם על שם הבנים".

2. אנגלית: potter's wheel‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: אובניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים