מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תנואה |
| הגייה* | tnua |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ו־א |
| דרך תצורה | משקל תְּקוּלָה |
| נטיות | ר׳ תְנוּאוֹת; תְּנוּאַת־, תְּנוּאוֹת־ |
- לשון המקרא התנהגות של התרחקות.
- ”...יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִשְֹאוּ אֶת עַוֹּנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְנוּאָתִי.“ (במדבר יד, פסוק לד)
- ”הֵן תְנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא; יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ.“ (איוב לג, פסוק י)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- שם פעולה מן הניא; או אולי היפוך עיצורים מן תואנה.
