מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תנואה
|
הגייה* |
tnua
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
נ־ו־א
|
דרך תצורה |
משקל תְּקוּלָה
|
נטיות |
ר׳ תְנוּאוֹת; תְּנוּאַת־, תְּנוּאוֹת־
|
- לשון המקרא התנהגות של התרחקות.
- ”...יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִשְֹאוּ אֶת עַוֹּנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְנוּאָתִי.“ (במדבר יד, פסוק לד)
- ”הֵן תְנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא; יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ.“ (איוב לג, פסוק י)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- שם פעולה מן הניא; או אולי היפוך עיצורים מן תואנה.