תואר הפועל של מ־ס־ס. צורה נוספת - ”בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה“ (תהלים ו, פסוק ז) רשי - "בדמעתי ערשה אמסה" - אלחלח וארטיב כמו מים . המצודות - "אמסה" - מלשון המסה והתכה
באוגריתית נמצאה כתובת ובה הביטוי 'תמס' - tms בהוראת דם [1]. השוו , ערבית 'טַמתֿ' طَمْث בהוראת ארח נשים. תרגום ארמית לתהילים, "לחם טמִש בדמעותא" - בהוראת לחם מומס-בדמעות
רש"י - תמס, מלשון 'נמס והולך' תמס שם דבר הוא, תֹכִית מ' היא יסוד ועיקר הוא, תחילית ת' בו - יסוד נופל, כמו ת' של תבל עשו מספר ויקרא כ'.
דמורליזציה (3) - תחדיש של יונתן רטוש, המדמה את התמס (מצב הדבר הנמס) לתהליך הנפשי של דמורליזציה.[2]
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 876 : tms
↑מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמס