תחכום
תִּחְכּוּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תחכום |
| הגייה* | tikhkum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ח־כ־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ תִּחְכּוּמִים |
- ביצוע פעולה בשנינות; בחוכמה; בדייקנות.
- התחכום של פעולותיו הביא לו את הניצחון.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: sophistication