תחול

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תִּחוּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תיחול
הגייה* tikhul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת-ח-ל
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות תִּחוּל־
  1. (כלי נשק) הנחה או הפעלה של תֶּחֶל. במקור, מילוי אבק שריפה באגן התיחול של תותח או רובה נטען־לוע, אשר הצתתו הפעילה את המטען הראשי או התחמיש שבקנה. מכאן גם בשימוש מודרני: הנחת חומר נפץ, המשמש שלב ראשון בשרשרת הניפוץ של מטען חומר נפץ הודף או מרסק בפגז תותח, מוקש וכו'.[1]
    • פעולות התיחול של תותח נטען־לוע כללו את ניקוי חור ההצתה, ניקוב התחמיש בדקר תיחול ומילוי חור ההצתה ואגן התיחול באבק שריפה טחון היטב.

גיזרון[עריכה]

  • תרגום שאילה מאנגלית: priming. המונח מופיע במילון למונחי צבא מאת אברהם עקביה (חיפה, הוצאת "מגן, 1951) וקרוב לוודאי שחודש כעשור שנים קודם לכן (ראו שם, מבוא).
  • שם העצם priming נגזר מן הפועל to prime, שמקורו אינו ידוע. פירושו: "למלא", "לטעון", ובמיוחד למלא את אגן ההצתה של תותח או רובה. הדמיון לשם התואר באנגלית prime (עיקרי, ראשי), שמקורו בשם התואר primus בלטינית (ראשון, קדמי), הוא שהוליד ככל הנראה את המונח העברי במשמעות של פעולה ראשונית, התחלתית.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. יאיר בורלא, לקסיקון דביר למונחים צבאיים, 1988.