תבנית:ערכים מתארחים/ט"ו באב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לתשומת לבכם: תבנית זו מופיעה בעמוד הראשי.
אם אינכם בקיאים עדיין במלאכת העריכה, אנא הותירו את עריכתה למשתמשים מנוסים יותר. ערכו את התבנית רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה אתם עושים. בדקו כיצד השינוי שלכם השפיע על מראה העמוד הראשי מיד לאחר השמירה, ובמידת הצורך רעננו את תצוגת הדף לפי ההוראות המופיעות כאן. אם התצוגה עדיין לא מתעדכנת, לחצו על הקישור הזה. אם עשיתם טעות שאינכם מצליחים לתקנה, שחזרו את עריכתכם. כך גם במקרה של מחלוקת - שחזרו את השינוי ודונו בו בדף השיחה.

אַהֲבָה    (שם-עצם, נקבה)

גיזרון

* לשון המקרא. השורש א־ה־ב קשור כנראה לשורש י־ה־ב שמשמעו נתינה [דרוש מקור]

  • ישנם חוקרים הגורסים שמשמעות הפועל בהקשר הדתי קשורה לנאמנות - בהקשר של יחסי־ברית רשמיים שאינם בהכרח אישיים. על גישה זו כתב החוקר ויליאם מורן במאמרו “"The Ancient Near Eastern Background of the Love of God in Deuteronomy”". למשל, ד"ר משולם מרגליות כותב:
יש לשים לב לשני השדות הסמנטיים של מושג האהבה: התחום האישי - שבינו לבינה (כדוגמא הקלאסית בשיר השירים) והתחום הדיפלומטי, שבו משמעותו העיקרית היא נאמנות (loyalty, truce), ונאמנות הדדית: של המלך לנתיניו ושל הנתינים למלכם... במכתבי אל-עמארנה (המאה הי"ד לפנה"ס) נמצאת המילה 'אהבה' בין המונחים המציינים יחסים בין לאומיים... בספר דברים ניכרת היטב העברת המינוח המדיני של נאמנות לברית, כולל 'אהב', אל יחסי הברית בין ה' לבני ישראל; ולכן 'אהב' משמעותו לשמור מצווה, לקיים אותה"[2]
בגישה זו מתפרשים מספר פסוקים המתייחסים לאהבה, כגון: ”כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו), ”וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד“ (שמואל א׳ יח, פסוק טז). החוקרים מציעים לפרש באופן זה גם פסוקים העוסקים באהבת העם לאל ”...אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי“ (שמות כ, פסוקים דה) או ”מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ“ (דברים י, פסוק יב) [3]