קרן הצבי

קֶרֶן הַצְּבִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קרן הצבי
הגייה*	keren hatsvi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ר־ן; צ־ב־י/ה
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. השקעה לא בטוחה, שהסיכון בה רב וההפסד כמעט ודאי.

   • ”מי שבזבז את כח היצירה הלאומית, וגם של אישי האומה, בלשון זרה – מניח רכושה על קרן־הצבי.“ (הספר העברי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ההשקעות על קרן־הצבי בארץ־הצבי והשקעות נכסי צאן ברזל בניירות של ממשלוֹת אדירוֹת – מי מהן נעשה בתמורות העתים עדיף.“ (ממונם של ישראל, מאת ברל כצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מוטב שנפסיד את ההוצאות להנהלת העסק משנניח את כל ממוננו על קרן־הצבי. כל אדם מתירא להוציא סחורה ולהכניס שטרות תחתיה. שטרות – היום שוים רובל ומחר – פרוטה.“ (הוראה, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
   • ”התולה את קב הנחת שלו על החינגות המקריות, על החגים והמועדים, על משתאות, תולה את אושרו על קרן הצבי.“ (אוצר השמחה, מאת אליעזר שטיינמן, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הוא, הפיכח, היודע את תרמית החיים, נותן כל הונו למנחם־מנדיל – להעמידו על קרן־הצבי, בבורסה.“ (שלום⁻עליכם, מאת יהושע השל ייבין, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• מקור הביטוי בלשון חז"ל: ”חָנָן אוֹמֵר, אִבֵּד אֶת מָעוֹתָיו; [...] אַמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יָפֶה אָמַר חָנָן, הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ב). ביטוי זה מופיע במקורות נוספים בתלמוד (גיטין נח ב, נדרים לג ב). בדומה, במדרש אלפא ביתא דבן סירא נכתב: "לעולם אל תתחבר עם שוטה. לפי שמה שנופל בידו כמו על קרן הצבי שלא תראינו לעולם".

הפרשנים נחלקו בהסבר מקור הביטוי. רבים סברו שהמקור הוא במהירותו של הצבי ובקושי להשיגו. למשל, פירוש תוספות יום־טוב על המשנה לעיל בכתובות כותב: "שהצבי קל לרוץ כדתנן פרק ה' דאבות^[1], ונמצא שזה שמניח מעותיו על קרן הצבי הוא מזומן להפסד". לעומתו, בפירוש "שיטה מקובצת" מובאת לצד פירוש זה דעה נוספת, הגורסת שהצבי משיר את קרניו, והאדם מאבד כך את הכסף שהונח עליהן: "ושמעתי דלהכי נקט על קרן הצבי, משום דהצבי כשמזדקן הקרן שלו מועיל הרבה, והוא הולך מקום שבל יראה ובל ימצא ותוקע קרנו שם באחד מנקיקי הסלעים כדי שלא ימצא לעולם. כך שמעתי מפי חכמים דורשי רשומות". ד"ר משה רענן מסביר במאמרו "הניח מעותיו על קרן הצבי"^[2] שהסבר זה נעוץ בזיהוי שגוי של הצבי עם האַיָּל (Cervus elaphus), שכן בניגוד לאיל, הצבי (Gazella gazella) אינו משיר את קרניו: "כרוב ראשוני אירופה גם ה"שיטה מקובצת" סבר שה"צבי" הוא האייל [...] בניגוד למשפחת הפריים, בעלי הקרן (horn) הקבועה, שעליה נמנה הצבי הרי שקרן האיילים (antler) היא חד שנתית ונושרת בסוף עונת הרבייה", ובהמשך "העובדה שבשלבים מסויימים האיילים נראים בעלי קרניים ולאחר מכן ללא קרניים גרמה להתפתחות המחשבה שהם מחביאים את קרניהם". כן הוא מפנה לפירוש "לחם שמיים" של היעב"ץ על הכתוב במשנה זו, המציין את כפל המשמעות במילה "קרן": "קרן הצבי לפירושא קמא דתוספות יום־טוב נמי אתי שפיר דנקט קרן. מפני שהוא לשון נופל על הלשון. כלומר הניח קרן מעותיו [..] על קרן הצבי קל המרוץ מידו יבקשנו".

ביטויים קרובים

• חתול בשק

מידע נוסף

• ביטוי בעל הוראה כמעט־הפוכה הוא "כָּתַב על קרן השור", שמשמעותו "כתב דבר שריר וקיים". למשל: ”חדקל - זו יון - שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל“ (בראשית רבה, פרשה טז, סימן ד). בתלמוד הירושלמי מוזכרת גם כתיבת על קרן הצבי: "נישמעינה מן הדא כתבו על קרן הצבי וגדרו וחתמו ונתנו לה כשר" (ירושלמי עירובין א ז).
• בחיבור "שפת עבר החדשה"^[3] מביא ישראל חיים טביוב את הביטוי "הניח מעותיו על קרן הצבי" כדוגמה למליצות ציוריות, שאך מעט מהן מצויות במשנה. לדעתי, ביטוי זה נלקח מלשון העם, והוא משווה אותו לביטוי הטורקי "הניח מעותיו על גב החתול".

הערות שוליים

↑  הפרשן מפנה לכתוב במסכת אבות: ”יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה כ)

↑  "הניח מעותיו על קרן הצבי" באתר "פורטל הדף היומי", מאת ד"ר משה רענן.

↑  "שפת עבר החדשה" לישראל חיים טביוב, מתוך "הַשִּׁלֹחַ", כרך י', תרנ"ב.