הגדרות: ההגדרה "אסף התכונות באדם" קצרה וקולעת. ברם, לדעתי כדאי להוסיף מלה או שתים לתאור התכונות. למשל: הכונה היא לתכונות הנפש ולא לתכונות הגוף. ראיתי בכמה מלונים את התאור "התכונות המפרידות/המבחינות אדם מכלל האנושות". כלומר, תכונות נפש המשתפות לכלל האנושות אינן נכללות בהגדרה זו של "אישיות". יש שהוסיפו "תכונות קבועות/שאינן משתנות", אך איני בטוח שהבחנה זו משפרת את ההגדרה.
משפטים מדגימים: לכל הגדרה של הערך צריך להופיע לפחות משפט מדגים אחד. חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים - כגון מהמקורות או מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה. אם תרצה, אמצא לך צטוטים מתאימים מהספרות.
נתוח דקדוקי: הגיה: ishiyut; דרך התצורה היא "בסיס + צורן"
מדוע כתבת את הצורה "אִישֻׁיוֹת" ברבים? תקנתי את הנטיות לפי קביעת האקדמיה, והוספתי הערה בענין. אשמח לשמוע מידע אחר, אם יש לך.
גזרון: לא מצאתי מידע בחפוש ראשוני. מחק בינתים את הסעיף. דרך אגב, יש גזרון מענין במלה "פרסונה" שמקורה במסכה.
תרגומים אפשריים: באנגלית: personality עבור משמעות 2, personage וגם figure עבור משמעות 1; ברוסית: личность עבור משמעות 2 ו־персона עבור 1; בהונגרית: személyiség עבור 2, személy עבור 1; בערבית: شخصية (2),
מצאתי את צורת הרבים "אִישִׁיּוֹת" שמציע אבינרי גם ב ”הפגישה, אשר נפגשו אִישִיוֹתֵינוּ יחד, היתה כֹה טבעית, מבלי כל צל של אונֵס וכְפִייה, והיחס, אשר התייחסנו איש אל רעֵהו, היה תמיד מלא את רגש הכּבוד“ ("הצלב", מאת סיגביורן אובסטפלדר, תרגום: א"נ גנסין, בפרויקט בן יהודה).
לא הבאתי את צטוטי אבינרי מהמקורות בתבניות {{צט}}, שכן איני בטוח לאיזה מהמקורות הוא התכון. למשל, "הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים" נמצא הן בs:דברים ד מה והן בs:דברים ו כ.
