שיחה:רעש
 |
|
הערות לשני הערכים שבדף[עריכה]
- נתוח דקדוקי:
- צין נא את השי"ן הימנית בשרש: "ר־ע־שׁ" במקום "ר־ע־ש".
- לגבי סעיף משפטים מדגימים:
- לשם אחידות, כדאי להשתמש בתבניות כגון תבנית {{צט}} ותבנית {{הדגשה}} בכתיבת המשפטים המדגימים. קשרו את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת אם נתן.
- כדי לקשר לטקסט בפרויקט בן יהודה, השתמשו בתבנית {{צטבי}} או בתבנית {{הדגשה}}. לדגמה: {{הדגשה|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|"[http://benyehuda.org/bialik/bia069.html הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ]", [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} או {{צטבי|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|http://benyehuda.org/bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|חיים נחמן ביאליק}}.
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
- כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. מטעמי אחידות, אין להפריד בין המשמעויות השונות בתוך סעיפי האגרון. ראו לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
רַעַשׁ[עריכה]
- נתוח דקדוקי:
- רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
- רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
- גִזָּרוֹן:
- חשוב למלא את סעיף הגזרון בערך. בסעיף הגזרון, יש לְצַיֵּן את הָרֹבֶד המקדם ביותר בו מופיעה המלה. אם תוכלו, צַיְּנוּ מקבילות של המלה בשפות נוספות, ושנויי משמעות שלה לאורך השנים (אם ישנם).
- גם לערכי סלנג ישנו גזרון. כדאי להוסיף מידע על המשמעויות בלשון הדבור. מאמרים רלונטיים יתאימו גם לסעיף "קשורים חיצוניים".
רָעַשׁ[עריכה]
- משפטים מדגימים:
- מטעמי אחידות, כדאי להסיר את המלים "בשירת דבורה:" שבהגדרה (2). אם תרצה, תוכל לצין זאת בסעיף הגזרון.
- אם הפעל מופיע רק פַעֲמַיִם במקרא, צין זאת (לאחר שודאת).
- גִזָּרוֹן:
- הבא בבקשה מקור לקביעות בהקשר לארמית ולקרבה לשרש ר־ג־ש. אם אין בידך מקור, צין זאת בתבנית {{מקור}}.
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
- מטעמי אחידות, יש לכתוב כל קשור בשורה נפרדת כשלפניו סימן כוכבית "*".
בהצלחה! כחלון (שיחה) 10:35, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
תיקונים לערכים[עריכה]
הערות לשני הערכים שבדף[עריכה]
- נתוח דקדוקי:
צין נא את השי"ן הימנית בשרש: "ר־ע־שׁ" במקום "ר־ע־ש".
- לגבי סעיף משפטים מדגימים:
לשם אחידות, כדאי להשתמש בתבניות כגון תבנית {{צט}} ותבנית {{הדגשה}} בכתיבת המשפטים המדגימים. קשרו את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת אם נתן.כדי לקשר לטקסט בפרויקט בן יהודה, השתמשו בתבנית {{צטבי}} או בתבנית {{הדגשה}}. לדגמה: {{הדגשה|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|"[http://benyehuda.org/bialik/bia069.html הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ]", [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]}} או {{צטבי|אוֹמְרִים, '''אַהֲבָה''' יֵשׁ בָּעוֹלָם|http://benyehuda.org/bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|חיים נחמן ביאליק}}.
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. מטעמי אחידות, אין להפריד בין המשמעויות השונות בתוך סעיפי האגרון. ראו לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
רַעַשׁ[עריכה]
- נתוח דקדוקי:
רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
- גִזָּרוֹן:
- חשוב למלא את סעיף הגזרון בערך. בסעיף הגזרון, יש לְצַיֵּן את הָרֹבֶד המקדם ביותר בו מופיעה המלה. אם תוכלו, צַיְּנוּ מקבילות של המלה בשפות נוספות, ושנויי משמעות שלה לאורך השנים (אם ישנם).
- גם לערכי סלנג ישנו גזרון. כדאי להוסיף מידע על המשמעויות בלשון הדבור. מאמרים רלונטיים יתאימו גם לסעיף "קשורים חיצוניים".
רָעַשׁ[עריכה]
- משפטים מדגימים:
מטעמי אחידות, כדאי להסיר את המלים "בשירת דבורה:" שבהגדרה (2). אם תרצה, תוכל לצין זאת בסעיף הגזרון.אם הפעל מופיע רק פַעֲמַיִם במקרא, צין זאת (לאחר שודאת).יש פעמים שלא ניתן להכריע לאיזה שימוש התכוון הכתוב (שם עצם, פועל), ולכן לא אקח סיכון בקביעה שכזו
.
- גִזָּרוֹן:
- הבא בבקשה מקור לקביעות בהקשר לארמית ולקרבה לשרש ר־ג־ש. אם אין בידך מקור, צין זאת בתבנית {{מקור}}.
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
מטעמי אחידות, יש לכתוב כל קשור בשורה נפרדת כשלפניו סימן כוכבית "*".
תודה! Yammesicka (שיחה) 18:34, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
בִּקֹּרֶת חבר־השופטים[עריכה]
להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:
רַעַשׁ[עריכה]
- משמעות 1: רעש נתפס בדרך כלל לא כקול חד־פעמי אלא כרצף על פני זמן של קולות ולכן "קול עז" אולי אינו מדויק. כמו כן צריך להביא לידי ביטוי לא רק את עניין חוסר ההרמוניה אלא גם את עניין חוסר המשמעות (למשל דיבור בקול רם מאוד שיש לו מובן אינו נחשב רעש). במקום 'מטרד סביבתי' עדיף 'מטרד'.
- משמעות 2: צריך להוסיף 'בהשאלה', ולוותר על "המולה רבה" שכן המילה 'המולה' בהקשר זה משמשת גם היא במשמעות מושאלת; העיקר כאן אינו הרעש הפיזי אלא התבטאויות רבות בכלי התקשורת ותגובות רבות. כמו כן יש לשפר את ניסוח הסיפה ("בחלק מהשימושים מתייחס להמולה מוגזמת") - משהו מעין: לרוב יש נימה של ביקורת בשימוש זה.
- את משמעות 3 מוצע להביא כמשמעות אחרונה כי היא בעצם ערך לעצמו.
- משמעות 4 - לא ברור מן הניסוח שמדובר באות אלקטרוני (אלא אם כן מדובר גם באותות מסוג אחר, אבל צריך להסביר), ומכל מקום כדאי להוסיף בסוגריים 'תקשורת אלקטרונית' (שהרי אין לכך משמעות ב'תקשורת כתובה').
- דרך התצורה - צ"ל משקל קֶטֶל.
- בגיזרון יש סעיף מיותר. ומי אמר ש'רעש' (שם עצם) נגזר מ'רעש' (פועל) ולא להפך? אין בכך רבותא.
- צירופים: במילונים מצאתי גם "מה הרעש". וכדאי להוסיף גם 'רעש רקע' ו'רעש קבוע'; 'מחסום רעש', 'הגבלת רעש' (מונחים באיכות הסביבה).
- מומלץ לשלב במובאות את הצירוף 'הקים רעש'.
- במונחים הנרדפים או הקשורים כדאי לציין גם 'אוושה', 'רחש'. במילים הנגזרות כדאי להוסיף גם את שם התואר 'רעשני'.
רָעַשׁ[עריכה]
- בסעיף 2 טמונות שתי משמעויות - האחת פיזית 'רעד' ו'עבר זעזועים' והיא מתאימה למובאה מן התנ"ך (ארץ רעשה), והאחרת - תגובה רגשית, הגיב בסערת רגשות, הזדעזע. נראה שיש מקום להפריד לשניים או להביא את המובאה שבה מדובר בעניין הרגשי כמובאה שנייה ולציין לפניה - שמדובר בשימוש מושאל.
- בעניין הגיזרון - יש קרבה גם לשורשים 'רגז', 'רחש'.
- בניתוח הדקדוקי אם כותבים בניין 'פעל' צריך לנקד ומוטב לכתוב בניין קל.