שיחה:מזל

נתנאל: שכתבתי את שני הסעיפים הראשונים בהגדרה, נראה לי שככה זה ברור יותר. אני לא מצליח לחשוב על דרך לשלב את "מזל רע" בהגדרה. Nevuer 20:22, 5 בדצמבר 2006 (IST)

שורש

אנשים טובים, שורש המילה מזל הוא נ-ז-ל ולא מ-ז-ל.

נמק פרט והסבר. המזל הרי לא נוזל... למיטב ידיעתי המילה שאולה מאכדית, כך שאין טעם לדבר על השורש שלה, והשורש מז"ל ("התמזל מזלו") הוא גזור שם. באכדית שורש המילה הוא זו"ז, כמדומני. ‏nevuer‏ • שיחה 13:11, 3 באפריל 2009 (IDT)

הנה קישור שמוכיח את העניין http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=496745

לא מוכיח כלום. מַזָּל שאולה מאכדית manzaltu. המילה הזו קשורה לפועל izuzzu/uzuzzu, פועל חריג שהאטימולוגיה שלו לא ברורה, אבל הוא בהחלט לא קשור לשורש נז"ל. ‏nevuer‏ • שיחה 18:20, 6 בדצמבר 2009 (IST)

הנטיה של פעלים באכדית צריכה להיות מאתגרת למדי אם השם הזה נגזר מהתואר הזה...

אגב, ראובן, מהיכן הבטחון שמדובר בשאילה מאכדית? המלה קיימת בשפות שמיות נוספות. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 01:44, 7 בדצמבר 2009 (IST)

לגבי ניתוח המילה האכדית: אני לא יודע אכדית, אבל אם זה מעניין אותך תוכל לעיין כאן (זהירות, קובץ ענק - 42MB - אבל אצלי לפחות לא צריך לחכות שכולו ייטען כדי לראות את העמודים הרלבנטיים). לגבי טענת השאילה מאכדית, אני לא ממציא דברים. זה מה שכתוב במילון המקראי שכרגע בהישג ידי (של מ"צ קדרי), וזה לא המקור היחיד שבו נתקלתי בטענה הזאת. אני משער שהמילה נשאלה מאכדית גם לשפות האחרות שאליהן התייחסת. ‏nevuer‏ • שיחה 02:46, 7 בדצמבר 2009 (IST)

כמה הוכחות

המילה מקורה כידוע באכדית, manzaltu. גם בערבית, אגב, המילא היא מנזִל. אין שום סיבה שההשאלה שנעשתה לעברית לא תכלול את ה"נ". כלומר שאם כך המילה שאמורה להכתב היתה מנזל, מכאן התהליך הוא ידוע.

מנזל --> מזזל --> מזל.

כאמור, קיימים גם מומחים שנוטים שלא לאבחן שורשים של מילים שאולות משפות זרות. הדגש בז' הינו דגש חזק משלים המורה על ה"נ" שנשמטה.

כך גם מקורות נוספים בגמרא מתייחסים למזל כנוזל מהעולמות העליונים לתחתונים. מקור: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=8716

4. מילון בן יהודה השלם, ערך מזל והנה הקדמונים אמרו כי נגזר שם זה מן 'נזל' במשמעות נזילת מים וכדומה, על שם תנועת הגרמים השמימיים האלה, אך זה דחוק, כי דוקא בהמזלות אין התנועה ניכרת כל כך. ובהיות שהידיעה ענייני הכוכבים באה מבבל, לכן שיערו החדשים כי זו מלה אשורית. אבל גם זה דחוק, מפני שבאשורית אין מלה זו משמשת בעניין הכוכבים.

ואולם, התשובה לכך יכולה להיות מספר הזוהר. הבאתי את הדברים בתרגום חופשי שלי, ואני לא אחראי לתרגום אלא רק לרעיון הכללי: הזוהר מפרש את המזל כפי שגם הרד"ק פירש, מהשורש 'נזל', אבל לא בגלל נזילת הכוכבים אלא בגלל ירידת השפע של הקב"ה לעולם, וזוהי מהות המזלות: השפע הא-לוקי יורד לאנשים דרך המזלות: מקור: http://www.beerot.co.il/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A3%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/tabid/148/articleType/ArticleView/articleId/587/-----.aspx

זוהר כרך א פרשת וירא דף קטו, א ויעש ה' לשרה וגו', כיון דאמר וה' פקד את שרה מהו ויעש ה' לשרה? אלא הכי תנינן דאיבא דעובדוי דקודשא בריך הוא מההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן איהו ואיהו נשמתהון דצדיקיא ואיהו מזלא דכל ברכאן טבאן וגשמי ברכאן נזלי מניה ומתמן נפקי דכתיב להשקות את הגן דאיהו מזיל ומשקה מעילא לתתא בגין דבני נשא בהאי מזלא תליין ולא באתר אחרא ועל דא כתיב ויי' פקד את שרה פקידה בלחודוי, ויעשה יי' לשרה עשייה איהו לעילא מהאי דרגא (קי"ב ב) כמה דאתמר דהא במזלא תלייא ועל דא כאן פקידה וכאן עשייה ובגין כך אמר ה' וה' וכלא חד

• בעברית להכיר ולהתנכר הן מאותו שורש - יש להכיר את הזר, את הנכרי.
• "תגיד לו!" מובנו גם תתנגד לו. מילה נרדפת למילה "מול", "נוכח", ו-"לפני".
• המבט מנביט. המחשבה המוקרנת דרך העין אל האדם או החפץ

-- ומזיקה לו נקראת 'עין הרע' (לכן לא 'עין רעה')

• להכות או לחכות? - נכֶה = תואר למוכה
• במילה מפל - הנפילה היא של המים.
• לפיכך השורש של המילה מזל הוא נזל. הסיפור הבא מסביר זאת:
• הִבִּיע שורשו נבע , ומשמעו - גרם למילים לנבוע. מצוטט מתוך מאמר מאתר 'מילולית':

הרעיון שעומד ביסוד המילה ' הַבָּעָה' הוא שהביטוי כמוהו כזרימה. כשאתה מבטא את עצמך, את דעתך, אתה כמו משלֵחַ קילוח של מילים, אתה כמזרים מילים, כשוטף ונשטף בזרם. וכשאנו קוראים למישהו להביע את דעתו כאילו אמרנו לו: 'זרום, הזרם את דעתך.'

• השורש "נסק" (הִסִּיק אש, הִסִּיק מסקנה, הֶסֵּק - הֶקֵּשׁ)

נָסַק פירושו עָלָה. ובבניין הפעיל: הסיק פירושו הֶעֱלָה. צא ולמד: הסיק אש פירושו: העלה אש. כמו כן בצד הסיק מסקנה קיים הביטוי: העלה מסקנה. מקור: http://209.85.129.132/search?q=cache:gK3F0OTG1soJ:earthdirection.blogspot.com/2008/07/blog-post_4931.html+%D7%9E%D7%96%D7%9C+%D7%A0%D7%96%D7%9C&cd=6&hl=iw&ct=clnk&gl=il&client=firefox-a

כל מי שיש לו איך להוכיח אחרת, שיוכיח. אני את שלי אמרתי.

בוא נאמר שיש לי השגות על המתודולוגיה שלך, בלשון המעטה, אבל אני ממש לא רואה טעם להיכנס לזה. אנחנו לא אמורים לעסוק כאן במחקר מדעי אלא לתעד את הידע הקיים. אם אתה מכיר מקורות מחקריים מנוגדים לאלה שציינתי (מילוני המקרא, Chicago Assyrian Dictionary), אתה מוזמן להציג אותם. ‏nevuer‏ • שיחה 02:29, 28 בדצמבר 2009 (IST)