שיחה:ליצן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לפי החלטת האקדמיה ללשון עברית (חוברת החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 30, כלל א - הצירי המלא), השמות לצן, לצנות (זה הכתיב חסר הניקוד!) מנוקדים צירי חסר: לֵצָן, לֵצָנוּת. נעביר ונשנה? ניר 17:52, 2 בנובמבר 2007 (IST)

זו החלטה חדשה יחסית של האקדמיה, הלא כן? מעניין אותי לשמוע קודם כל את הנימוקים. הצורה השניה נפוצה הרבה יותר בציבור. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 02:48, 4 בנובמבר 2007 (IST)
במילון ההווה משנת 1995 כבר נכתב: "לֵיצָן (בימינו כתיב לא־תקני) ראה: לֵצָן. אני משער שהוחלט שאין יו"ד משום שהצורה היסודית היא לֵץ, ואם יו"ד אינה מופיעה בצורה יסודית, היא אינה מופיעה גם בנטיות ובנגזרות. ניר 21:03, 4 בנובמבר 2007 (IST)
מנין הבטחון שמדובר במוספית? שרש המלה הוא ל־י־ץ, יתכן שהיוד שרשית. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 20:18, 5 בנובמבר 2007 (IST)
אם המילה משתייכות לשורשי ע"ו, יש להשוותה למילים אחרות באותה גזרה, למשל: עֵרָנִי, עֵרָנוּת (ע־ו־ר). המוספית כאן היא הנו"ן (לץ -> לצן), ולא ידועים לי מקרים בהם צירי חסר הופך לצירי מלא בתוספת מוספית לצורת היסוד. למיטב הבנתי, הכתיב עם היו"ד השתרש מהכתיב חסר הניקוד בלשון חז"ל וחכמי ימי הביניים, שכידוע היה מאוד לא מסודר מבחינת החוקיות שלו. ניר 21:11, 5 בנובמבר 2007 (IST)


רוביק רוזנטל[עריכה]

כותב: האם יש לכתוב ליצן או לצן? האקדמיה החליטה בשנת 1997 כי המילים "לצן" ו"לצנות" יופיעו בצירה חסר בכתיב המנוקד והלא מנוקד. כך מופיעה המילה גם במילון התיאטרון של האקדמיה משנת 1940. הנימוק העיקרי להחלטה היה שהכתיב הזה מקרב אותה למילה הנפוצה "לץ". ההחלטה הזו תמוהה, בלשון המעטה. בתלמוד מופיעות "ליצן" ו"ליצנות" כמעט תמיד בצירה מלא, זו הצורה הכמעט בלעדית בה היא נכתבת היום בעיתונות ובספרות, והיא הקרובה ביותר לדרך בה אנו הוגים את המילה. ציינתי את הדבר בערך. --בברכה, Orshap 22:10, 6 באוקטובר 2009 (IST)